"גם בתקופה של אתגרים ביטחוניים וכלכליים מורכבים, תעשיית ההיי-טק ממשיכה להפגין חוסן, חדשנות ויכולת יוצאת דופן להתמודד עם מציאות משתנה", כך אמר אלון בן צור, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בן צור השתתף אמש (א') במפגש של בכירי התעשיה עם יזמים צעירים ומובילי חדשנות, שנערך לרגל השקת שבוע ההיי-טק הישראלי, שיזמו האיגוד וההתאחדות. המפגש נערך במשרדים של קלטורה בבני ברק. עוד אמר בן צור: "תעשיית ההיי-טק הישראלית היא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של מדינת ישראל, מקור לגאווה לאומית וסמל ליצירתיות, למצוינות וליכולת שלנו לפרוץ גבולות ולהוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. שבוע ההיי-טק הישראלי הוא הזדמנות להציג בפני הציבור את העשייה המרשימה שמתרחשת מדי יום בחברות הטכנולוגיה בישראל, ובעיקר את האנשים שעומדים מאחוריה. האחריות שלנו היא לא רק לשמר את הישגי התעשיה, אלא גם להבטיח את עתידה באמצעות השקעה בחינוך טכנולוגי, בפיתוח ההון האנושי ובהרחבת ההזדמנויות לדור הבא של היזמים והמפתחים. ההיי-טק הישראלי הוא נכס אסטרטגי למדינה, והמשך שגשוגו הוא אינטרס לאומי של כולנו". שבוע ההיי-טק, שמתקיים בשורה של ישובים, נועד לחשוף ולהנגיש לציבור הרחב, בדגש על בני נוער ודור העתיד, את ההישגים של התעשיה, וכן לחזק את הקשר בין חברות בענף ליזמים. באירוע השתתפו גם: אברהם (נובו) נובוגרוצקי, נשיא התאחדות התעשיינים; אבי טראוב, מנהל איגוד ההיי-טק הישראלי; ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות; רון יקותיאל, מייסד משותף ומנכ"ל קלטורה; טלי שם טוב, מנכ"לית קוד ואליו; אודליה פולק, שותפה-מנהלת ב-IBI קפיטל; נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP-אינדיגו; ובכירים נוספים מחברות טכנולוגיה מובילות.

אמן דיגיטל, מקבוצת אמן, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אומניטלקום לשיווק ולהפצת פלטפורמת tokomni.AI בישראל. במסגרת ההסכם תשמש אמן דיגיטל מפיצה רשמית ושותפה בכירה של הפלטפורמה, ותשלב אותה בפתרונות שהיא מציעה לארגונים בתחום חוויית הלקוח. אמן דיגיטל תוביל את פעילות השיווק והמכירה בישראל, בעוד שאומניטלקום, שפיתחה את הפלטפורמה ומחזיקה בבעלות עליה, תהיה אחראית לשירותי ההקמה, ההטמעה, התמיכה והתחזוקה. שיתוף הפעולה נועד לשלב בין יכולות הפיתוח והאינטגרציה של אמן דיגיטל לבין פתרונות התקשורת והבינה המלאכותית של אומניטלקום. מרכזייה בענן, סוכני AI ותקשורת רב-ערוצית פלטפורמת tokomni.AI מבוססת ענן ופועלת במודל תוכנה כשירות (SaaS). היא משלבת מרכזייה בענן, תקשורת רב-ערוצית בוואטסאפ, בצ'אט, בדואר אלקטרוני וברשתות חברתיות, לצד סוכני בינה מלאכותית קוליים, צ'אטבוטים בעברית וכלים לתמלול ולניתוח שיחות. המערכת כוללת גם תשתית לניהול ולתזמור של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים. נוסף על כך, היא מציעה יכולת בשם Talk to Your Data, המאפשרת למשתמשים לשאול שאלות בשפה טבעית על נתוני השיחות בארגון ולקבל תובנות המבוססות על המידע שנאסף. במסגרת שיתוף הפעולה יעבדו צוותי הנדסה של שתי החברות ישירות עם הארגונים לצורך חיבור הפלטפורמה למערכות הליבה שלהם. הצוותים יפתחו תרחישי שימוש המותאמים לצורכי הארגונים ויסייעו בהטמעת המערכת ובשילובה בתהליכי השירות והמכירה הקיימים. המהלך מרחיב את פעילותה של אמן דיגיטל בתחום הפתרונות הארגוניים מבוססי הבינה המלאכותית. החברה הרחיבה בעבר את פעילות הענן שלה במסגרת שיתוף פעולה עם Tech Leap, שבמסגרתו הציעה פתרונות לפיתוח כלי בינה מלאכותית מותאמים לארגונים. "לחבר בין הממשקים הדיגיטליים לתהליכים העסקיים" זיו אברמוביץ', מנכ"ל אמן דיגיטל, אמר: "חוויית הלקוח נבנית לאורך כל המפגש עם הארגון, מהאתר והאפליקציה ועד לשיחה עם נציג השירות. שיתוף הפעולה עם אומניטלקום מרחיב את היכולת שלנו לתת מענה לרצף הזה ולחבר בין הממשקים הדיגיטליים, ערוצי התקשורת והתהליכים העסקיים שמאחוריהם. השילוב בין tokomni לבין יכולות האפיון, הפיתוח והאינטגרציה שלנו יאפשר לנו להציע לארגונים פתרונות המותאמים לצורכי השירות שלהם, עם שימוש ב-AI במשימות שבהן הוא יכול לייצר ערך מעשי". רוני שטמלר, מנכ"ל אומניטלקום, אמר: "ארגונים לא צריכים עוד ספק AI. הם צריכים פלטפורמה אחת שהתקשורת, הסוכנים והנתונים שלהם חיים בתוכה. בנינו את tokomni.AI כמערכת הפעלה מקצה לקצה, ולכן אנחנו יכולים לקחת אחריות על התוצאה העסקית ולא רק על הטכנולוגיה. החיבור עם אמן דיגיטל, עם הניסיון שלה בפרויקטים ארגוניים מורכבים, מאפשר לנו להביא את זה לעוד ארגונים בישראל ולהטמיע בשטח מהיום הראשון". אמן דיגיטל עוסקת באפיון, בפיתוח ובהטמעת מערכות דיגיטליות לארגונים, לרבות אתרי אינטרנט, אפליקציות ומערכות ליבה. בין היתר, החברה ביצעה פרויקט טרנספורמציה דיגיטלית עבור מגשימים קרדיט, שכלל פיתוח מערכות לניהול הלוואות ולניהול קשרי לקוחות. אומניטלקום פועלת בתחום התקשורת הארגונית זה יותר מ-20 שנה ומפתחת פתרונות למרכזיות בענן, למוקדי שירות ולתקשורת עם לקוחות. הפלטפורמה שלה נועדה לאחד את מערכות התקשורת, סוכני הבינה המלאכותית והנתונים הארגוניים בסביבה אחת, שתאפשר להרחיב את האוטומציה בתהליכי השירות והמכירה.

משלחת של שותפי פורטינט (Fortinet) מישראל, בראשות איציק מלכה, ראש פעילות פורטינט בארץ, טסה בשבוע שעבר לברלין כדי להשתתף בכנס Fast & Secure 2026 של החברה.  באירוע נפגשו חברות תקשורת וספקי שירותי אבטחה מנוהלים (MSSPs) מכל אזור EMEA, והדגש היה על אספקת שירותי אבטחה מבוססי בינה מלאכותית, אוטומטיים ובני הרחבה, המחזקים את אסטרטגיות ההגנה הארגוניות. מהכנס עלו שלוש תובנות מרכזיות שהראשונה בהן היא שהבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק, הן בפעולות התקפיות והן בפעולות הגנתיות. התובנה השנייה נוגעת לתופעת ה-Shadow AI – עניין שהפך לאתגר אבטחה משמעותי. השימוש בכלי בינה מלאכותית ציבוריים חושף ארגונים לסיכון של דליפת מידע, לעיתים קרובות גם ללא מתקפת סייבר רשמית. התובנה השלישית הייתה ש-מודל ה-SASE (ר"ת Secure Access Service Edge) התבסס כסטנדרט החדש לרשתות ארגוניות מאובטחות. הוא משמש פלטפורמה מאוחדת שמחברת משתמשים, סניפים ואפליקציות תחת מדיניות אבטחה מרכזית מבוססת ענן. חשיבותו גוברת ככל שארגונים מבקשים לשמור על שליטה בנתונים, לנהל את השימוש בבינה מלאכותית ולעמוד בדרישות רגולטוריות ובדרישות ריבונות נתונים. איציק מלכה, מנהל פורטינט ישראל, אמר: "מה שבלט בכנס היה המהירות שבה נוף הסייבר מתפתח. עבור ארגונים ישראליים, הדיונים היו רלוונטיים במיוחד, בהתחשב בקצב החדשנות הדיגיטלית ובנוף האיומים המורכב. הבינה המלאכותית מאיצה את היקף האיומים ומורכבותם, ובמקביל ארגונים מתמודדים עם דרישות גוברות בתחומי אימוץ הענן, ריבונות נתונים וחוסן תפעולי. האתגרים הללו יוצרים צורך בהתכנסות גדולה יותר בין רשתות לאבטחה, שעוזרת לארגונים לפשט תפעול, לשפר שקיפות ולהגיב ביעילות לסיכונים מתפתחים. הדיונים בברלין חיזקו את התפיסה שאבטחת סייבר כבר אינה רק שיקול טכני, אלא צורך עסקי שעומד בבסיס הטרנספורמציה הדיגיטלית והצמיחה לטווח ארוך". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות פתיחת כנס Fast & Secure 2026 בברלין. צילום: יח"צ פורטינט

טאואר סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות, שעקפו את תחזיות האנליסטים – כך עולה מהדו"חות שהיא פרסמה היום (ב'), לפני פתיחת המסחר בוול סטריט. החברה ממגדל העמק סיימה את הרבעון עם הכנסות של 526 מיליון דולר – ארבעה מיליון מעל תחזיות האנליסטים וצמיחה של 19% משנה לשנה. כמו כן, היא הציגה רווח נקי למניה של 1.15 דולר – זינוק של מעל פי שניים ושמונה סנט יותר מהקונצנזוס בשוק ההון. הרווח הנקי עלה ברבעון פי 2.25 לכמעט 120 מיליון דולר והרווח התפעולי צמח פי 2.5 לכ-127 מיליון. טאואר סיימה את הרבעון עם מזומנים ושווי ערך מזומנים בסך של 250.7 מיליון דולר – ירידה של כ-22 מיליון לעומת סוף הרבעון השלישי אשתקד. החברה סיפקה תחזית הכנסות אופטימית לרבעון הרביעי: היא צופה שהן יעמדו על 600 מיליון דולר – הרבה מעל תחזיות האנליסטים. אם אלה אכן יהיו ההכנסות שלה ברבעון הנוכחי, מדובר בזינוק של 36% משנה לשנה. התוצאות מראות שטאואר ממוצבת היטב בשוק תוצאות הרבעון השלישי מוכיחות שטאואר ממוצבת היטב בשוק המוליכים למחצה, שחווה תחרות עזה ודינמיקה משתנה. היכולת של החברה לא רק לעמוד בתחזיות האנליסטים, אלא אף לעקוף אותן – הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח – מעידה על ביקושים איתנים לפתרונות הייצור הייחודיים שלה ועל יכולת הוצאה לפועל ברמה גבוהה. כמו כן, התוצאות מדגישות את יתרונה התחרותי של טאואר, בייחוד בתחומי ה-Analog, החיישנים וה-RF. בסיס הייצור המבוזר של החברה, הפרוס בין מתקניה במגדל העמק, בארצות הברית וביפן, מאפשר לה להפגין גמישות תפעולית ולשמור על יציבות ואיתנות פיננסית, גם על רקע התנודות במחזוריות של שוק השבבים העולמי. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר, אמר עם פרסום התוצאות כי "התחזית לרבעון הרביעי מראה שאנחנו נכנסים לתקופת הצמיחה החזקה ביותר בהיסטוריה שלנו, ונסגור את השנה עם הכנסות שנתיות של שני מיליארד דולר. אנחנו פועלים על מנת להימנע מהעונתיות המסורתית של הרבעון הראשון של השנה, ואנחנו רואים בבירור הכנסות מצטברות עוקבות, המלוות בצמיחה בשולי הרווח". הוא ציין ש-"ההגדלה המתמדת של הקיבולת שלנו מקדימה את לוח הזמנים המתוכנן, ונתמכת על ידי חוזים עם לקוחות שהורחבו עד 2029. זה נותן לנו ביטחון בהשגת יעדי ההכנסות והרווחיות שלנו ל-2028".

מתקפת סייבר שהתרחשה במהלך הלילה (א') פגעה במקררים ובמקפיאים בעשרות סופרמרקטים וחנויות בכמה מדינות באירופה, ובמרכזן בלגיה, לוקסמבורג ושבדיה. האירוע מתרחש כחודש לאחר מתקפת סייבר דומה, שבה האקרים השתלטו על יחידות קירור במאות סופרמרקטים בצרפת. בשני האירועים, התוקפים הפכו את המקררים למחממים – הם העלו את הטמפרטורות שלהם (בחודש שעבר עד ל-80 מעלות והפעם עד ל-50 מעלות), ובכך גרמו לשריפות ולאובדן מזון. מתקפות בבלגיה ובלוקסמבורג המרכז לאבטחת סייבר בבלגיה קבע כי המתקפה הינה אירוע לאומי, כלומר שירותי מודיעין וביטחון מחליפים מידע כדי לחקור אותו. אחת החברות שהותקפו הפעם, וגם בפעם הקודמת, היא קרפור. דובר הרשת מסר כי במתקפה הנוכחית נפגעו 15 סניפים שלה בבלגיה. התוקפים פרצו למקררים ולמקפיאים של הרשת, העלו בהם את הטמפרטורה על ידי הפעלה רציפה של מנגנון ההפשרה האוטומטית, וגרמו לנזק ולשיבושים קשים במלאי המזון. חברה נוספת שנפלה קורבן לתקיפה היא דלהז (Delhaize), רשת סופרמרקטים בולטת וגדולה מבלגיה, שמפעילה סניפים גם בלוקסמבורג. דוברת דלהז אישרה שהמקררים שלה סבלו מעלייה פתאומית בטמפרטורות ומסרה כי "החברה חוקרת את האירוע". חברת הקירור הבלגית סאבקובל, שמפעילה את המקררים של דלהז, ציינה כי האירוע היה מתקפת סייבר, שבה מאיידי היחידות הועברו למצב של הפשרה. לדברי סטפן מואלנס, מנכ"ל סאבקובל, "התחלנו לגייס טכנאים בשעה 01:00. בילינו את כל הלילה והבוקר בניתוק המתקנים שנפגעו מהרשת". עוד חברה שאישרה שהותקפה היא קולרויט (Colruyt), שמפעילה חנויות של מותג הקמעונאות הבינלאומי ספאר (Spar) בבלגיה בזיכיון. היא ציינה כי חמש חנויות שלה סבלו ממתקפה על מערכות הקירור שלהן. מתקפות בשבדיה כאמור, גם חנויות שבדיות הושפעו: ג'ון בילו, ראש מרכז הסייבר הלאומי, אמר כי הארגון חוקר כמה מקרים שקשורים למערכות קירור בחנויות מכולת ברחבי המדינה הסקנדינבית. לדבריו, "בשבועות האחרונים זיהינו שיש לנו לא מעט מכשירי טכנולוגיה תפעולית חשופים במדינה, שברור לנו הצורך לעדכן או לתקן אותם". אחת הנפגעות הייתה חנות ICA Baronen בשטוקהולם. ICA דיווחה ברשתות החברתיות כי טמפרטורת המקררים והמקפיאים בחנות זו של הרשת "נפרצה" במתקפת סייבר במהלך הלילה, והוגדרה ל-50 מעלות. לפי מנהל המכירות של החנות, המתקפה התרחשה ב-02:00 ונצפתה ב-05:30. הבוקר החנות נפתחה לקונים. כמו כן, נפגעו שש מחנויות קבוצת הסופרמרקטים Coop בשבדיה. עוד בין הנפגעות: רשת סופרמרקטים אסטונית, ששמה לא צוין – ושנפגעה באותו האופן, וכן 13 חנויות של SuperValu באירלנד. לפי דיווחים, מזון בשווי מיליונים רבים של יורו הושלך לפח בעקבות ההפשרה הכפויה של המקפיאים. מי תקף? לא ברור מי עומד מאחורי המתקפה. כך או כך, מומחים הזהירו שוב ושוב מפני הנזק שמתקפות סייבר עלולות לגרום לתשתיות קריטיות, מתחנות כוח ועד חנויות מזון, בשל אבטחת IT לקויה ותוכנה מיושנת. רוברט לי, מנכ"ל דראגוס ומומחה למתקפות OT, אמר כי "מודלים גדולים של שפה הקלו בקמפיין הזה על ההאקרים להשיג גישה, כלים ומומחיות – כדי לפגוע במכשירים ואתרים מרובים בו זמנית. מה שחדש הוא לא המתקפות, אלא ההיקף שלהן. בעבר, אלה היו מקרים חד פעמיים. מעולם לא היו לנו מאות סופרמרקטים מותקפים בו זמנית".

דירוג Duns 100 לקרנות הון הסיכון המובילות בישראל לשנת 2026, שפרסמה דן אנד ברדסטריט השבוע, מציג תמונה של תעשיית היי-טק שעוברת מהתאוששות לשלב של התבגרות. לאחר תקופה ממושכת של האטה, מלחמה ואי-ודאות בשווקים, 2025 והמחצית הראשונה של שנת 2026 מסמנות שינוי במבנה השוק. המדד מצא כי ההתאוששות הנוכחית אינה מתבטאת בזינוק במספר העסקאות, אלא ברמת האיכות שלהן ובריכוז של הון משמעותי אצל מספר קטן יותר של חברות וקרנות בעלות יכולות מוכחות. מגמה זו שזוהתה באה לידי ביטוי בעסקאות ענק שהמחישו את מעמדה של התעשייה המקומית, ובהן רכישת וויז על ידי גוגל, תמורת 32 מיליארד דולר – האקזיט הגדול בתולדות ההיי-טק הישראלי – לצד רכישת Next Insurance על ידי Munich Re בכ-2.6 מיליארד דולר. המודעה ש-וויז פרסמה לאחר היוודע הרכישה שלה על ידי גוגל. צילום: וויז ממיקוד בצמיחה מהירה בכל מחיר להעדפה של צמיחה איכותית במקביל לעסקאות אלו, המשקיעים שינו את דפוסי הבחינה שלהם ועברו ממיקוד בצמיחה מהירה בכל מחיר להעדפה של צמיחה איכותית. כיום נבחנים מדדים של יעילות פיננסית, רווחיות, איכות הכנסות ושיעורי שימור לקוחות. בזמן שחברות מבוססות ממשיכות לגייס סבבים גדולים, יזמים בשלבים מוקדמים נדרשים להציג בשלות גבוהה כבר בראשית הדרך, עובדה המרחיבה את הפער בתוך האקוסיסטם. על רקע זה, דיווחה דן אנד ברדסטריט, הקרנות הגדולות שהצליחו לגייס הון משמעותי דווקא בשוק זהיר, רושמות התחזקות במעמדן. כך למשל, קרן Greenfield Partners השלימה גיוס של 400 מיליון דולר והגדילה את היקף נכסיה ללמעלה ממיליארד דולר; קרן 83North רשמה הון זמין להשקעות של כ-400 מיליון דולר והודיעה כי מדובר בקרן האחרונה במתכונתה הנוכחית; וקרן Team8 דיווחה על גיוס של 365 מיליון דולר, המביא אותה לניהול של קרוב ל-2 מיליארד דולר. מתודולוגיית הדירוג של Duns 100 בחנה את פעילות הקרנות בהתאם לשלבי ההתפתחות של החברות. בקטגוריית Early Stage – הנמדדת ביכולת לזהות יזמים וטכנולוגיות בשלבים מוקדמים – מדורגת במקום הראשון Team8, ואחריה Entrée Capital, TLV Partners, Vertex Ventures Israel, CyberStarts, Glilot Capital Partners, YL Ventures, Aleph, StageOne Ventures ו-iAngels, לצד קרנות בולטות נוספות כמו Hetz Ventures, Grove Ventures, New Era Capital Partners, Cerca Partners, F2 Venture Capital, SCapital, lool ventures, Amiti Ventures, 10D ו-Cardumen. בקטגוריית Multi Stage – הבוחנת ליווי חברות לאורך מחזור חייהן – מובילה קרן Viola, ואחריה OurCrowd, 83North, Pitango, Vintage Investment Partners, JVP, Peregrine Ventures, aMoon Fund, O.G Venture Partners ו-Pontifax. בקטגוריית Late Stage-Growth – המתמקדת בהפיכת צמיחה בחברות בשלות לתוצאות עסקיות ואקזיטים – ניצבת במקום הראשון Red Dot Capital Partners, ואחריה Qumra Capital, Greenfield, IGP – Israel Growth Partners, FinTLV Ventures, ISF – Israel Secondary Fund, Catalyst, ION Crossover Partners, Titan Capital Partners ו-MoreTech. "הסיפור המשמעותי באמת נמצא דווקא בחברות שנבנות עכשיו" על רקע ממצאי הדירוג, אמרה יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום היי-טק Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "אנחנו רואים שוק הון סיכון שחוזר לצמוח, אבל בצורה הרבה יותר סלקטיבית. יותר הון מתרכז בפחות חברות, והמשקיעים מחפשים היום לא רק רעיון גדול או קצב צמיחה מהיר, אלא חברות שמציגות איכות, יעילות ויכולת לבנות עסק משמעותי לאורך זמן". היא הוסיפה ואמרה כי "עסקאות הענק של התקופה האחרונה הן הבעת אמון חשובה בהיי-טק הישראלי, אבל בעיניי הסיפור המשמעותי באמת נמצא דווקא בחברות שנבנות עכשיו. האתגר של האקוסיסטם בשנים הקרובות יהיה להמשיך לייצר בסיס רחב של חברות צעירות וחזקות, שמהן יצמחו סיפורי ההצלחה הבאים של ההיי-טק הישראלי".

באחרונה פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר ניתוח ראשוני בנוגע להשפעת עידן הבינה המלאכותית על מערכת המס. אמנם השפעת מהפכת ה-AI על הכנסות המדינה אינה ישירה, אלא מהווה נגזרת שנייה ואפילו שלישית של ההשלכות הטכנולוגיות, אך טוב עושה האוצר כשהוא מתחיל לבחון כבר היום את ההשלכות הצפויות על שוק העבודה והמיסוי. ברור לכל כי השינויים שמחוללת ה-AI ועוד צפויה לחולל אינם מסתכמים בטכנולוגיה בלבד, ועל כן חשוב להיערך. באחרונה אנו חוזים באזהרות תכופות של מנהלי חברות ה-AI הגדולות בנוגע לסכנות שאורבות מהטכנולוגיה. מצד שני, ברבעונים האחרונים ניכרת השפעת ה-AI על דו"חות החברות הגדולות – מגמה שהחלה בוול סטריט והתגלגלה גם לחלק מהחברות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואשר מראה רווחיות עולה של חברות כתוצאה מהשפעת ה-AI, בעיקר על חברות הטכנולוגיה, השירותים והעולם הפיננסי. כלכלת השירותים וההיי-טק הישראלית ערוכה להטמעת השינויים הטכנולוגיים באופן נרחב וכפי שגם בעבר הרוויחה רבות ממהפכות טכנולוגיות קודמות, כדוגמת מהפכת האינטרנט, הרי שגם כאן מדובר בהזדמנות משמעותית להיות בחוד החנית של הפיתוח והשימוש ב-AI ואולם, כפי שחוזה האוצר, ה-AI אכן צפויה להשפיע על עולם העבודה ולשנות את היחס בין עבודה להון, את מבנה התעסוקה ואת המקורות שמהם המדינה גובה את הכנסותיה. לכן, בהחלט נכון להיערך – בפרט כאשר כבר היום הכנסות המדינה ממסים מתבססות במידה משמעותית על הכנסה מעבודה.  עם זאת, חשוב שלא לקפוץ מהר מדי מהמסקנה שהעולם משתנה למסקנה שנדרשים מסים חדשים. השפעת ה-AI על הכנסות המדינה מורכבת יותר מהחשש מפגיעה במיסוי על עבודה, שהרי אם הטכנולוגיה תגדיל את הפריון ואת רווחיות החברות, כפי שאנו רואים באחרונה בדו"חות החברות גם בישראל, אזי שחלק מהשינוי יתבטא בגידול מקביל בגביית מס חברות ובמיסוי חלוקת הדיבידנדים מחברות אלו. הגידול ברווחיות החברות יתבטא גם בהגברת ההשקעות של הפירמות ובמקביל בהגדלת הצריכה והרחבת הפעילות הכלכלית, שתרחיב את בסיס המס. משפיע גם על כלכלת ישראל. עידן ה-AI. צילום: אילוסטרציה, ג'מיני השפעת ה-AI על כלכלת ישראל  לישראל יש נקודת פתיחה טובה ביחס להשפעת ה-AI על כלכלתה, אשר נשענת במידה רבה על טכנולוגיה, חדשנות והון אנושי. כלכלת ישראל נמצאת לא רק בצד המשתמש במהפכת ה-AI, אלא גם בצד המפתח שלה. בניגוד למדינות אשר התוצר והצמיחה בהן נשענים על כוח עבודה זול ותעשייה כבדה – בהם עלולה להיות פגיעה משמעותית בשיעור המועסקים וביטול היתרון הכלכלי היחסי שלהן – הרי שכלכלת השירותים וההיי-טק הישראלית ערוכה להטמעת השינויים הטכנולוגיים באופן נרחב וכפי שגם בעבר הרוויחה רבות ממהפכות טכנולוגיות קודמות, כדוגמת מהפכת האינטרנט, הרי שגם כאן מדובר בהזדמנות משמעותית להיות בחוד החנית של הפיתוח והשימוש ב-AI.  על מנת לנצל את האקו-סיסטם בארץ, נדרשת מדיניות שתעודד השקעות, תסיר חסמים ותאפשר להון ולחברות להמשיך לבחור לפעול ולהשקיע בישראל, בוודאי בימים מורכבים אלו.  לכן, יש לנקוט זהירות מיוחדת בכל הנוגע למיסוי הפעילות הטכנולוגית עצמה. כל מיסוי עודף על הפעילות והעובדים בה עלול לפעול כנגד האינטרס המשקי לעידודה. יש למסות רווחים, אך להיזהר ממיסוי החדשנות. יש לעודד השקעות ולהיזהר מהרתעת המשקיעים. מס ייעודי על AI, או יצירת נטל עודף על השקעות, עלולים להשיג תוצאה הפוכה מזו שאליה מכוונת המדינה, מכיוון שהשקעות, חברות וכישרונות הם ניידים מאוד בעולם הטכנולוגי.  AI לטובת התייעלות הממשלה  במקביל לבחינת הכנסות המדינה, חשוב שהאוצר יבחן גם את היכולת לייעל את הוצאות הממשלה באמצעות AI. כך, בשנים האחרונות ניכר פער הולך וגדל בין השכר במגזר הציבורי והפרטי. מגמה זו נובעת במידה רבה מהגברת השימוש בבינה המלאכותית במגזר הפרטי, באופן שמאפשר הגדלת רווחיות והעלאת השכר. שילוב נרחב של AI במגזר הציבורי הוא צו השעה ויהיה מחולל צמיחה משמעותי במשק; הוא יביא לייעול השירות שמקבל הציבור מהממשלה, לקיצור בירוקרטיה ולהתייעלות הממשלה עצמה. אין סיבה שזו לא תלמד מהתהליכים במגזר הפרטי. התייעלות זו עשויה לאפשר בהמשך העלאת שכר במגזר הציבורי, בדומה לתהליכים שהתרחשו במגזר הפרטי ובאופן שיסייע גם במשיכת כוח אדם איכותי למגזר הציבורי. לכן, לפני שהאוצר מחפש כיצד לגבות יותר, נכון לבדוק גם כיצד המדינה יכולה להתייעל באמצעות ה-AI להפחתת צד ההוצאה בתקציב המדינה.  מהפכת ה-AI מחייבת חשיבה מחודשת על מערכת המס, אבל המטרה צריכה להיות רחבה יותר משימור שיעורי הגבייה הקיימים. המדיניות הנכונה חייבת לאפשר למשק לצמוח מהר יותר, להרחיב את בסיס המס ולשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל. אם נעשה זאת נכון, ה-AI תהווה מנוע משמעותי לצמיחה ולהגדלת הכנסות המדינה ולא רק אתגר תקציבי.  הכותב הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות ולשעבר ראש מטה שר האוצר

מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, יצא למסע פגישות בדרום קוריאה כדי לנסות להבטיח לחברה שלו מספיק רכיבי זיכרון כדי שתוכל להרחיב את יכולות ה-AI שהיא מספקת. אלטמן נפגש שם בימים האחרונים עם שורה ארוכה מאוד של בכירים בחברות דרום קוריאניות, ובמרכזן סמסונג, כדי לשוחח על הצעדים והמטרות של החברות בעולמות הבינה המלאכותית, ועל מנת לנסות להבטיח את חלקה של OpenAI בייצור של זיכרונות ה-HBM, שיוצאים מקווי הייצור של סמסונג. סמסונג, כמו הייניקס ומיקרון, זכו לזינוק אדיר בהכנסות בגלל מרוץ ה-AI, ועקב החלטותיהן לוותר כמה שיותר על ייצור זיכרונות לשוק הצרכני לטובות ייצור זיכרונות מהירים ייעודיים לשוק השרתים, שמריצים את אימוני ה-AI ולאחר מכן את שירותי ההיסק. יתרה מזאת, סמסונג והייניקס בונות בימים אלה מפעלים נוספים לייצור זיכרון בסין. כך או כך, בכל מקרה, ההיצע לא מספיק להדביק את הביקוש, והתחרות על כל שבב זיכרון עזה. תחרות זו היא שהבילה את אלטמן לפגישות עם שורה ארוכה של בכירים בסמסונג בדרום קוריאה. לפי ההערכות, הוא ערך פגישות דומות גם עם אנשי הייניקס, אולם אלה לא דווחו באופן רשמי. הביקור של אלטמן בדרום קוריאה מגיע אחרי שסיפק בראיון הצהרה שאפשר לכנות אותה שערורייתית: הוא קרא לעובדה שיש זיכרונות בשימוש במכשירים צרכניים, שלא נמצאים בשימוש תמידי, "נוראית". מבחינתו, כל מחשב, טלפון חכם או כל מוצר אחר שמשתמש בזיכרונות RAM או NAND הוא מתחרה בצורך של OpenAI בזיכרון, תוך שהוא כמובן מתעלם מכך שזה הוביל לעליות בלתי נסבלות כמעט במחירי המחשבים, הטאבלטים והטלפונים בחודשים האחרונים.