להחזיר את הצבא והחטופים הביתה, לאכוף את ההסדר, לחכות ולראות מי ינצח ולהפיל את המשטר הרודני: תמונת מצב בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיראן - ומה שניתן וצריך לעשות מול כל אחת מהן

אין זה מתפקידו של צה"ל למתוח ביקורת כלפי הדרג המדיני והליך חקיקה בכנסת, והתנצלות דובר צה"ל מוצדקת. מה שלא מוצדק זו ההתנפלות המוגזמת עליו מצד הרמטכ"ל שמיהר לנזוף, שר הביטחון וגם שרים וח"כים שכבר דרשו את פיטוריו

מעבר לשמירה על טוהר הנשק והוראות הצבא, זה גם מחייב אותנו לפתח מודעות, ולהבין שאפילו תיעוד תמים אך נתון לפרשנות – עלול לפגוש אותנו מתישהו 

קשה להתעלם מהפרדוקס הזועק בין קריאתו של בן-חיים ל"אחדות מתוקה" לבין העובדה, המרה, שהוא כל הזמן מפצל אותנו לשתי ישראל

מעולם לא אמרתי כי "צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם", אך אני כן טוען בביטחון כי מוסר הלחימה של צה"ל בוודאי שאינו נופל מזה של צבאות מערביים

הניסיון להשליט משטר צבאי בקוריאה-הדרומית הוא עדות מצערת לשבריריות הדמוקרטיה. אם חלילה זה יקרה בישראל, הפעמונים כבר לא יצלצלו. אנחנו נהיה מורגלים ורופסים

לכולם יש אינטרס כעת בעסקה הומניטרית חלקית תמורת הפסקת אש מוגבלת למספר שבועות - ללא התחייבות לסיום המלחמה: חמאס, זקוק להפוגה בהיעדר גיבוי מחיזבאללה ואיראן; רה"מ נתניהו, זקוק להסחת קשב, ביידן וטראמפ צמאים להישג שיקרב סיום המלחמה - והמתווכים עוד יותר מאלה

כשאבק הקרבות מתחיל לשקוע, עולה מתוכו, כמו במערבון, ראש הממשלה העומד מול היועמ"שית - ונראה ששני הצדדים מסרבים להפסיד בקרב. בזמן שתומכי נתניהו דורשים הדחה, מיארה מגלה נוקשות בחתירה להסדר שיסיים את המשפט