אם הפרסומים בדבר ההתרעה שנמסרה מנשיא האמירויות לרה"מ נתניהו ערב הטבח נכונים, ייתכן ש-7 באוקטובר ייזכר ככשל עמוק בהרבה ממלחמת היום הכיפורים של יחסי הגומלין בין המודיעין לקברניט

השאלה מי ישלוט בנרטיבים של ה-60 למלחמת ששת הימים וה-80 למדינה תוכרע בבחירות באוקטובר - שיכריעו מי, ולכן גם איך, יכין את ישראל לאירועים אלו וכיצד הם יתנהלו

מי שחושב שרק עדויות של שמאלנים עוכרי ישראל מצוטטות בחו"ל, שיוציא את השעווה הסלקטיבית מהאוזניים. לשאלה מה גורם לנזק גדול יותר לישראל – הסרט "נז"א" או סרטון ה-AI הנוראי של בן גביר שבו התגאה בהרעבת אסירים פלסטינים – התשובה ברורה

תרומתם של כאלה שרואים בעצמם "ליברלים" לקמפיין נגד הסרט "נז"א" היא פרודיה על היומרה של מחנה ה"שינוי" לחולל אחד כזה, בעודו מאמץ את סולם הערכים וארגז הכלים של השלטון הנוכחי

אין ספק שישראל וממשלתה ראויות לביקורת, אבל לצאת לקמפיין הכפשה כשאתה יודע את כל האמת ומתעלם מזוועות חמאס – זו הדרך הקלה להגיע אל השטיח האדום

ישראל ממשיכה להתנהל כאילו 7 באוקטובר מעניק לה צידוק מוסרי ומדיני לעשות ככל העולה על רוחה. גם כשהעולם מוטרד, אנחנו חוזרים שוב ושוב להסברים לא רלוונטיים. זה אפשרי, אבל המחיר לכך כבד

ישראל יודעת לייצר פריצות דרך רפואיות אבל היא פחות טובה בלשמור אותן אצלה. המחיר של זה גדול בהרבה ממה שנדמה

מי שמנסה למכור לנו "שר אוצר אחראי", מתעלם מכך שסמוטריץ' הקריב את העתיד הכלכלי של כולנו על מזבח אמונה משיחית בשמיים ויציבות קואליציונית ארצית