כתב: הילל יוסף. "אנחנו פעילים בעולם התשתיות הרבה שנים. בשנתיים האחרונות ישנה צמיחה משמעותית בעולם זה בפרטנר, עם מעבר מסיבי של לקוחות גדולים אלינו, אחרי שהתגברו על החשש שקיים בארגונים משינוי והתקדמות", כך אמר יעקב (קוקי) טרוזמן, סמנכ"ל מכירות וחטיבה עסקית בקבוצת פרטנר. לדברי טרוזמן, "ארגונים עוברים מצריכת שירותים ברישוי מסורתי לשירותים בענן. לחברה כמונו, שחקן חזק בעולם התשתיות, שצמחה כחברת שירותים בעולם הקווי ומנהלת יחסים ארוכי טווח עם הלקוח, זהו יתרון משמעותי. כך, פרטנר פעילה באופן חזק בקרב ארגונים ממגזרי הפיננסים, הביטחון, החינוך, ההיי-טק, התעשייה, הקמעונות והמגזר המוניציפלי. אנחנו מהווים חלופה מתקדמת בעולם התשתיות כאשר אנחנו מציעים ללקוחותינו יותר מ-20 שירותי ענן כשירות (As a service), ביניהם גיבויים, אנטי כופרות, המשכיות עסקית, הלפ דסק, Wi-fi, אופיס 365 ועוד, לצד שירות דטה סנטר מלא שניתן להפעיל אותו על הענן הפרטי של פרטנר". "החטיבה העסקית בפרטנר מטפלת בלקוחות עסקיים, מקצה לקצה, בעולם הסלולר ובעולם הקווי. אנחנו שחקן משמעותי בקרב לקוחות ארגוניים גדולים, עבור עולם התשתיות הקוויות בארץ ובחו"ל. העובדה שיש לנו כבל תת ימי לאורך מישור החוף, שמעניק גיבוי ושרידות, מספקת לנו יתרון לעומת המתחרים. אנחנו מציעים שירותים קוויים ובשנים האחרונות משלבים אותם עם פתרונות אינטגרציה. כך הלקוח מקבל פתרונות משולבים, לדוגמה IPVPN, עבור רשתות קמעוניות עם עשרות סניפים, יחד עם פתרונות סלולריים מגוונים ופתרונות IT פיזיים באתר הלקוח ובענן", אמר. הרחבת חוות השרתים באירוח טרוזמן ציין ש-"היינו הראשונים שהציעו פתרונות משולבים בעולמות האלחוט, דוגמת Wi-Fi עם LTE. הפריסה של רשת ה-LTE (דור 4) של פרטנר היא הרחבה ביותר בארץ וככזו, מעניקה יכולות גיבוי בכל נקודה לרשת הקווית". "בנוסף", אמר, "חוות השרתים שלנו במרכז הארץ מארחת מאות לקוחות ובימים אלה אנחנו שוקדים על הרחבתה כדי לענות על הביקושים". "בשנתיים האחרונות אנחנו מעמיקים את היכולות שלנו בעולמות האינטגרציה. כך, בתחום מוצרי אבטחת המידע של פאלו אלטו יש לנו את הכמות הרבה ביותר של מומחים שהוכשרו לתחום. אנחנו שותף פלטינום של פאלו אלטו בישראל. תהליך דומה של הסמכות ערכנו עם פורטינט וצ'ק פוינט. פרטנר היא שחקן גדול בעולם הנטוורקינג, בשל השותפות שהקמנו יחד עם פורטינט ורוקוס. חשוב לציין שבאחרונה קיבלנו משותף זה את דרגת ההסמכה Ruckus Elite Partner הראשון והיחיד בארץ. כמו כן, יש לנו פעילות משמעותית בעולמות החומרה, השרתים והאחסון, בשל השותפות האסטרטגית שלנו עם דל, ואנחנו חווים צמיחה מרשימה בתחום. פרטנר היא גם שחקן משמעותי בעולמות האינטגרציה הסלולרית. היינו השותפים הראשונים של אפל בעולם העסקי והשקנו בישראל את הפתרון שלה לניהול רכיבים ארגוניים - Apple Business Manager". "מנכ"ל פרטנר, איציק בנבנישתי, מאמין בצמיחה בעולמות אלה", הוסיף. "כחלק מכך, קבוצת פרטנר, מאז ומתמיד, מובילה את השוק בחדשנות הטכנולוגית ובשירות בכל תחומי הפעילות שלה בתשתיות ובשירותי תקשורת. בנבנישתי נכנס לפני קרוב לחמש שנים לתפקיד המנכ"ל והפך את פרטנר מחברת סלולר מצוינת לקבוצת תקשורת כוללת, שמספקת מכלול תשתיות ושירותים במשולב - ובמקום אחד. זאת, תוך מימוש אסטרטגיה של ערך, שמשמעותה שהלקוח בוחר בנו כי הוא מקבל ערך מוסף במוצרים, בשירותים ובשירות הלקוחות - ולא רק בשל המחיר. התפיסה הוכיחה את עצמה עם לקוחות קיימים שנמצאים ביותר מעולם תוכן אחד - סלולר, תקשורת קווית ואינטגרציה. הצמיחה הכי גדולה שלנו היא של לקוחות שלוקחים מאתנו כמה פתרונות". לסיכום אמר טרוזמן כי "פרטנר מעניקה ללקוח פתרון כולל ומקיף בכל עולמות התקשורת - במגזר הפרטי וגם בזה העסקי. הקבוצה איתנה גם מבחינה פיננסית, גמישה, ויכולה להפנות ולהקצות משאבים לפי דרישה. המסר שלנו למנמ"רים, אנשי התשתיות וכדומה הוא שיש לנו יכולת לספק פתרונות מגוונים עם ראייה כוללת על הפתרונות הנדרשים להם, תוך גמישות גדולה, ועם יכולות טכנולוגיות ושרירותיות גבוהות. אנחנו מגיעים בכל בוקר לעבודה בידיעה שהלקוח שלנו סומך עלינו ועל יכולתנו לספק לו שירות מצוין ותקשורת מתקדמת, ואנחנו לא לוקחים זאת כדבר מובן מאליו, אלא עובדים קשה כדי להמשיך ולהצדיק את הבחירה של הלקוחות שלנו בפרטנר". לאתר העסקי של פרטנר לחצו כאן.

(function(d,s,id){var js,fjs=d.getElementsByTagName(s)[0];if(d.getElementById(id))return;js=d.createElement(s);js.id=id;js.src='https://embed.ex.co/sdk.js';fjs.parentNode.insertBefore(js,fjs);}(document,'script','playbuzz-sdk'));

בנובמבר האחרון התפרסם דו"ח שכותרתו "מכסות חסרות רחמים באמזון גורמות לנכות העובדים". הממצאים, שפורסמו בכתב העת The Atlantic - מיוזמי המחקר - חשפו נתונים מטרידים בעניין הזנחת ביטחון העובדים במחסנים של ענקית הקמעונאות אמזון, ממש לפתח חגיגות הקניות בלק פריידיי וסייבר מאנדיי. כעת שוב מגיעים דיווחים מתחקיר חדש, של המגזין באזפיד בשיתוף פרופבליקה, ואלו מטרידים לא פחות. בתחקיר הקודם - שלצורך הכנתו חבר The Atlantic אל Reveal, ושנשען על עדויות עובדי מחסני החברה - הראה כיצד אמזון מתעדפת יעילות על חשבון בריאות ושלום עובדיה, ולעיתים גם על חשבון חייהם. אמזון עושה זאת, כך נטען, תוך צמצום נפח הבעיה, ובדיעבד האשימה את העובדים בפגיעותיהם. סכנות בטיחות - לא רק לעובדים אלא גם למי שנמצא בדרכים כעת מסתבר כי המהירות והנוחות הכרוכות באספקה המהירה של המשלוחים על ידי אמזון מגיעות בדרך כלל על חשבון הביטחון, לא רק של העובדים אלא גם של מי שנמצא בדרכים - נהגי אמזון, רוכבי אופניים ואופנועים ונהגי הרכבים האחרים, כמו גם הולכי רגל - כך ניתן להתרשם מהדו"ח של BuzzFeed Information ו-ProPublica, שהתבסס על מסמכים פנימיים של החברה. עוד יותר מבימי הקניות הענקיים של נובמבר, ככל שמתקרבים אל חג המולד, המשלוחים של אמזון מתרבים, ואלו צריכים להגיע ומהר לכל רחבי ארה"ב, משמע שעל אמזון לשנע את המתנות והתשורות לאנשים בזמן ובזריזות. בשנים החולפות התוצאה של החיפזון והבהילות, כמו גם של העומסים הללו, הייתה לעיתים קטלנית. במקרה הטוב היא "רק" הסבה פגיעות פיזיות קשות. בשנים הקודמות אמזון, המשלחת מיליוני חבילות מדי יום לבתים ועסקים ברחבי אמריקה, הייתה מעורבת בשורה של תאונות קטלניות, בהן נכללו כלי רכב שהובילו את המשלוחים שלה. לצורך שיפור הבטיחות, היא השיקה תכנית מיוחדת שאותה הגדירה כ"ההזדמנות הגדולה ביותר של אמזון". חלק מרכזי מהתכנית היה קורס בן חמישה ימים, אשר יכשיר נהגים חדשים לעלייתם לכביש ויערך בפיקוח של ארגון חיצוני אשר לו ארבעה עשורים של ניסיון בהכשרת נהגים. אבל מסיבות שונות הדברים פשוט התמוססו. לפי התחקיר, משאיות וטנדרים ממותגים של אמזון הם שמעבירים את מרבית הפריטים הללו - יותר מאשר החברה מסתייעת בשירותי חברות שילוח מקצועיות כמו UPS או בשירות הדואר ארצות הברית. הדברים הם תולדה מכך שאמזון עשתה בשנה האחרונה מאמץ מרוכז לפתח את יכולות האספקה שלה, ושכעת היא כבר מספקת יותר ממחצית החבילות האישיות שלה בעצמה. הדו"ח החדש שהתפרסם השבוע מפרט כמה דוגמאות לכך שאמזון הקריבה את הביטחון על חשבון המהירות, בכדי לקדם את יכולות השילוח המהיר שלה, ומדגים את האופן שבו נהגים עשו בחירות מזיקות על מנת להיענות לדרישות של החברה, ולעשות זאת במהירות הגדולה ביותר שניתן. בדיווח על התחקיר מסופר למשל כי בשנת 2013, בתחילת עבודתה של אמזון בבניית רשת האספקה שלה, הועלתה הצעה לשפר את אבטחת הנהגים על ידי מתן הפסקות ופרק זמן ארוך יותר למנוחה - כמו גם להגבלת מכסת החבילות פר-מסלול. מהלך כזה יכול היה להוסיף סכום מוערך של 4 סנט לעלות הטיפול בכל חבילה, אם היה מתקבל. אבל לפי הדיווח, הרעיון נפסל והוגדר כ"זבל" על ידי דייב קלארק, מי שמכהן כיום כסגן נשיא בכיר לתחום התפעול של החברה. עוד נחשף שהנהגים תלויים באפליקציה המכונה "ארנב" (Rabbit), שמיידעת אותם אילו חבילות יש לשלוח ואודות המקום אליו הן אמורות להישלח. מודל מוקדם של אפליקציה זו נתן ככל הנראה הוראות גרועות מאוד, ניווט נהגים לנתיבים מזיקים, וכמה נהגים חשו נתונים בלחץ זמנים כה גדול, עד שלא עשו הפסקות לארוחות והיו משתינים לתוך בקבוקים. אמזון אמרה לבאזפיד ופרופבליקה שהיא ביצעה יותר מ-500 התאמות לאפליקציה בשנה האחרונה, מה שמעיד על כך שהיה מה לתקן ביישום - והרבה. אפשר להעז ולנחש כי הבעיות הללו הניבו גם אי נוחות ומצבי דחק לנהגים, וכן סכנה לביטחונם ולביטחון יתר הנמצאים על הכבישים ובסביבתם. היערכות בנוגע לביטחון - האם היא פרופורציונלית?  בגדול ניתן לומר שלאמזון יש בהחלט תכניות אבטחה, אולם אלו מעורפלות, ולא ברור עד כמה הן מותאמות להיקף פועלה - החברה אמרה כי סיפקה בארה"ב בשנה שעברה למעלה ממיליון שעות של הדרכות בטיחות לעובדיה ולקבלני המשלוחים בשירותה, אם כי היא לא אמרה כמה אנשים בכוח העבודה העצום שלה - שמונה יותר מ-250,000 עובדים בארה"ב לבדה - קיבלו הכשרה שכזו. עוד לטענת הענקית, בשנה שעברה היא ביצעה "פרויקטים לשיפור הבטיחות" בהיקף של 55 מיליון דולר, שהיוו כ-0.2% מ-27.7 מיליארד הדולרים שאמזון הוציאה על כלל המשלוחים שלה ב-2018. הדיווח על התחקיר החדש כלל גם את סיפורה הטרגי של אחת מנפגעות המשלוחים של אמזון - ג'וי קובי. קובי הצטרפה לשורות החברה ב-1996 והייתה סמנכ"לית הכספים הראשון של הענקית. היא עזבה ב-2000 אבל לצערה הקשר הגורלי שלה עם אמזון המשיך - ב-2013, בהיותה בת 50, ואן של חבילות בשירות הענקית מסיאטל פגע בה כשרכבה על אופניה - והרג אותה.

עמותת מטב - ארגון הסיעוד הגדול בישראל - פותחת את שעריה ומחבקת יזמים אשר פועלים ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הגיל השלישי. יחד עם חברת טק פור גוד כונסו יזמים ומשקיעים לערב מיוחד בו זכו הנוכחים להבין את האתגרים עמם מתמודדים בני הגיל השלישי, ולקבל נקודות מבט שונות וכיווני מחשבה יצירתיים לעידוד רתימת ההון האנושי האדיר הקיים בישראל, לפיתוח ועידוד חדשנות לשיפור איכות חייהם של הקשישים בכל הרבדים - בריאות, חברה וקהילה, בטיחות ועוד. "אין ספק כי חיבור בין אנשי מקצוע החיים ונושמים את צרכי ואתגרי הגיל השלישי לבין יזמים טכנולוגיים ומשקיעים יכול להוות פתח לעתיד טוב יותר עבור האזרחים הוותיקים", אמר עידו בנימין, מנהל הפיתוח החברתי־עסקי בעמותת מטב. "אנו רואים ביישום טכנולוגיות חדשניות מענה הכרחי וראוי להתמודדות עם האתגרים הנוגעים בהזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים ורותמים לשם כך את ההתמחות הייחודית וההבנה שלנו בעולם הזיקנה על מנת לתת ערך מוסף ליזמים בכל הקשור לפיתוח הטכנולוגיות והבנה יותר טובה ומדויקת של דרישות השוק". [caption id="attachment_295762" align="alignnone" width="600"] הטכנולוגיה יכולה לגרום גם לבני הגיל השלישי לחייך. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] עומרי בורל, מנכ"לית Tech for Good, אמרה כי "התארכות החיים והזדקנות האוכלוסייה מייצרות ביקוש הולך וגדל לפתרונות חדשים שיאפשרו עצמאות, ימנעו בדידות, וילוו בצורה הטובה ביותר את כולנו בשלב זה של החיים. לטכנולוגיה יש עוצמה אדירה לתת מענה לצרכים האלו - כשהיא נבנית מתוך הבנה מעמיקה ומקצועית של מה שמתרחש בשטח. אנחנו מברכים על העשייה המתמשכת ביחד עם עמותת מטב, ושותפים נוספים לזיהוי הצרכים הללו, וליווי של יוזמות שנותנות להן מענה".

Top-Q, זרוע האוטומציה של מטריקס, קיימה באחרונה כנס בנושא "שיטות עבודה מומלצות – מסע אל עתיד הבדיקות". הכנס התקיים במשרדי MIXER בהרצליה, ובמהלכו נסקרו תפיסות חדשניות בתחום הבדיקות והאוטומציה וכיצד לומדים מהכישלון בדרך להצלחה. [caption id="attachment_306488" align="alignnone" width="600"] מימין: זיו מנדל, מנכ"ל מטריקס גלובל ומטריקס בדיקות ואוטומציה, ואיתי אגמון, CTO ב- topQ. צילום: יח"צ[/caption] איתי אגמון, CTO ב-Top-Q, הרצה על הטעויות הנפוצות שנעשות בתחום הבדיקות והאוטומציה, והסביר כיצד ניתן להימנע מהן ואף ללמוד מהן. זיו מנדל, מנכ"ל מטריקס גלובל ומטריקס בדיקות ואוטומציה, דיבר על הטכנולוגיות והתפיסות העתידיות, שישפיעו על עולם הבדיקות והאוטומציה. "אנחנו הולכים לכיוון שינוי התפיסה העסקית בתחום", אמר מנדל. "נשאלת השאלה, איך נערכים ועושים את הקפיצה הטכנולוגית הבאה. התשובה שלי היא, שכיום מהירות חשובה לא פחות מאיכות, ורק כאשר מבינים את זה אפשר להתייעל. ככל שפרקי הזמן בין קבלת ההחלטות לתוצאות יהיו קצרים יותר, כך הסיכוי שלך להגיע לשוק בזמן אמת - גדול יותר". דיילי ציפי טעמה מהכיבוד הטעים, הקשיבה, השכילה וחזרה כדי לדווח.

עליית הפינטק, התפתחויות בתחום הקריפטו ומצב ההשקעות הזרות - אלה היו המגמות הכלכליות המרכזיות בשוק ההיי-טק הישראלי ב-2019, לפחות לפי מומחים שהשתתפו ברב שיח לסיכום השנה, שנערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים. משתתפי הרב שיח היו: ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות; מירב קינן, יו"רית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; רונן אנגלר, מנכ"ל See.V; ערן בר טל, העורך הכלכלי הראשי של ישראל היום; בן טופור, מנהל שותף בבנק ההשקעות קוקרמן; רועי כץ, סמנכ"ל הכספים של VBonds; ומרדכי שושן, מנהל אזור ישראל ב-STMicroelectronics. מנחה הפנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. [caption id="attachment_306502" align="alignnone" width="600"] רועי כץ, סמנכ"ל הכספים של VBonds. צילום: יניב פאר[/caption] לדברי כץ, "2019 הייתה שנה של מעבר לכסף הדיגיטלי ועלייה בחשיבות הפינטק. בזכות הפינטק אנחנו נמצאים על סף עידן מהפכני בכל הקשור ליחס לשימוש בכסף. בסין, למשל, כבר כמעט שלא משתמשים בכסף פיזי ובכרטיסי אשראי, אלא התשלומים נעשים דיגיטלית, באמצעות הסמארטפון. אנחנו על סף מהפכה וככל שתהליך זה יתקדם, נראה בנקים שמשנים צורה וניסיון להפוך את מטבעות הקריפטו לכסף של ממש". באשר למה שיקרה בעתיד הנראה לעין עם מטבעות הקריפטו, כץ אמר כי "הם יכולים להתפתח להיות כסף עובר לסוחר, אמצעי תשלום, אגירת הון, אשראי וכדומה, או ימשיכו להיות סחורה. זה תלוי בהתפתחויות בענף". הוא צופה כי תחום הפינטק ימשיך להתפתח ב-2020. "יש לתחום הזה עוד פוטנציאל רב", אמר. [caption id="attachment_306503" align="alignnone" width="600"] מרדכי שושן, מנהל אזור ישראל ב-STMicroelectronics. צילום: יניב פאר[/caption] שושן ציין כי "2019 הייתה שנה טובה, במיוחד בכל מה שקשור לגיוסים ולחברות עם טכנולוגיות מתקדמות ועם פוטנציאל מסחרי חיובי. ההיי-טק הישראלי מתקדם יפה בכמה טכנולוגיות, כמו בינה מלאכותית וסייבר". הוא דיבר על גורמי המשיכה של משקיעים זרים להיי-טק הישראלי, ומנה ביניהם "בעיקר חדשנות, וסביבה עסקית שמאפשרת ומקדמת ענף טכנולוגי משגשג וגדל. ישראל מצטיינת בטכנולוגיה בכלל ובאנרגיה סולרית, סייבר ורכב אוטומטי בפרט. בעידן של מעבר לרכבים אוטונומיים, בתקופה שבה פועלים כדי להקטין את התחממות כדור הארץ ולהשתמש באנרגיות ירוקות, ובעידן שבו הדיגיטליזציה גוברת ואתה הניסיונות לפגוע במאגרי מידע דיגיטליים, מדובר בתחומים טכנולוגיים חשובים, ולישראל יש בהם מקום נרחב". התחזית של שושן לעתיד היא ש-"מה שהיה הוא שיהיה". עם זאת, שינוי אחד שהוא ציין הוא התרחבות של ההיי-טק הישראלי מדומיננטיות של המו"פ גם לייצור. [caption id="attachment_306504" align="alignnone" width="600"] בן טופור, מנהל שותף בבנק ההשקעות קוקרמן. צילום: יניב פאר[/caption] טופור הביע הסתייגות מהתמונה הוורודה שהמשתתפים האחרים ציירו, לדבריו. הוא אמר כי "2019 הייתה שנה טובה לענף בישראל, אבל אין להתעלם מתמרורי האזהרה. ענף ההיי-טק הישראלי מושפע מאוד ממה שקורה בארצות הברית וניתן לומר שאנחנו הולכים מאחוריהם. ערכי חברות ההיי-טק האמריקניות מתקרבים לשיא, וזה פוגע ביכולת הענף אצלנו לגייס כסף. כבר ראינו כמה הנפקות של חברות היי-טק שנכשלו, כמו זו של WeWork, והנפקות של חברות שבוצעו בהצלחה, אבל בתקופה האחרונה המניות שלהן מאבדות גובה. בינתיים אלה בעיות נקודתיות, אבל זה יכול להתרחב ולכלול את השוק כולו. זה ישפיע עוד על האפשרות של חברות ההיי-טק וקרנות ההון-סיכון שלנו לגייס כסף, מפני שזה יקטין את הרווחיות של המשקיעים ויהיה להם פחות כסף להשקיע. גם אנחנו, בישראל, נרגיש את הרוחות הקרות הללו". לדברי טופור, "המשך השגשוג בענף יהיה מותנה ביכולתן של קרנות ההון-סיכון לממן את הענף. מצבן של הקרנות יהיה מותנה במה שיקרה בשוק ההון של ארצות הברית".

אחת האפליקציות הפופולאריות ביותר בעולם לאחסון תמונות בענן היא ללא ספק Photos של גוגל, אבל אחת התכונות שמשתמשים רבים מעוניינים בה שאינה מאופשרת בה היא זום בסרטוני וידיאו תוך כדי נגינתם. לפי ידיעות שפורסמו באתר XDA, הגירסה החדשה של האפליקציה לאנדרואיד כוללת את האפשרות לבצע זום בווידיאו, ואולם התכונה הזאת עדיין בבדיקות ואינה מאופשרת למשתמשים. בחודשים האחרונים הוסיפה גוגל שיפורים רבים לאפליקציית התמונות שלה, בהם תמיכה בתיוג פנים, אפשרות של הודעות פרטיות לשיתוף תמונות עם חברים, אפשרות להחליף בין חשבונות במחווה ועוד.

זינוק של יותר מפי שניים בסכום הכולל של האקזיטים של סטארט-אפים וחברות היי-טק מישראל, שגדל ב-102% לעומת 2018; כך עולה מדו"ח האקזיטים השנתי של PwC, שפורסם היום (ג'). כן נרשמה עלייה במספר העסקות, במיוחד של רכישות חברות בסך של יותר מחמישה מיליון דולר. הנתונים שפרסמה החברה מראים כי סכום האקזיטים עמד השנה על 9.9 מיליארד דולר לעומת 4.9 מיליארד בשנה שעברה. הסכום עולה ל-22.9 מיליארד דולר אם לוקחים בחשבון עסקות שהוחרגו מהמחקר בעקבות הנפקה או רכישה קודמת - רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה, קניית לומניס על ידי קרן ברינג הסינית והעסקה האחרונה, שבמסגרתה הבאנה לאבס נרכשה על ידי אינטל. בהסתכלות על העשור האחרון, ב-PwC מציינים ש-2019 הייתה השנה השלישית בטיבה מבחינת שווי העסקות, אחרי 2014 ו-2015, והשנה והטובה ביותר מבחינת המספר הכולל שלהן. מיהם המגזרים המובילים? הנתונים מעלים כי מגזר המחשוב והתוכנה המשיך השנה להוביל את האקזיטים, עם עסקות בסך כולל של כ-4.5 מיליארד דולר - זינוק של 92% מהשנה שעברה. מגזרים נוספים שהראו גידול מרשים היו מגזר האינטרנט (בעיקר עקב עסקת רכישת פייבר - Fiverr) ומגזר המוליכים למחצה (עסקת הבאנה לאבס). מגזר מדעי החיים היה השלישי בגודלו השנה, עם שווי עסקות כולל של 1.696 מיליארד דולר - נתון דומה לזה שנרשם בשנה שעברה. מספר הרכישות שסכומן עולה על חמישה מיליון דולר גדל השנה ב-31% ל-80 לעומת 61 אשתקד. גם שיעור העסקות הגדולות נשאר גבוה: ב-2019 התרחשו 24 אקזיטים בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר, שהם 30% מכלל העסקות. זאת, בהשוואה ל-17 אקזיטים בסכומים אלה, שהיוו 28% מכלל העסקות. האקזיטים בסכומים של בין 10 ל-50 מיליון דולר הובילו גם השנה – 35% מהעסקות היו בטווח סכומים זה. מגמת עלייה נרשמה גם בשווי הממוצע לעסקה, שעמד על 124 מיליון דולר - זינוק של 53%, בנטרול עסקות מוחרגות בכל אחת מהשנים הללו. נתון נוסף מעלה כי במהלך העשור בוצעו 587 עסקות בשווי ראשוני של 70.8 מיליארד דולר. יחד עם שווי עסקות המשך, הסכום עומד על 107.8 מיליארד. "מפגן כוח מרשים לסיום העשור" לדברי ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC, "שנת 2019 מסתמנת כשנה מצוינת לתעשיית הטכנולוגיה המקומית - הן במספר העסקות והן בהיקפן. במובנים רבים, היא היוותה מפגן כוח מרשים לסיום של עשור מוצלח בכל אספקט אפשרי. שוק ההנפקות לא נותר אדיש ולאחר שנים של יובש יחסי סיפקה לנו 2019 שלוש הנפקות נאות במיוחד בנאסד"ק – של חברת הסייבר טופין, זירת המסחר המקוונת פייבר וחברת המכשור הרפואי אינמוד. בנוסף לכך, השלימו במהלך השנה החולפת 10 חברות את הליך הרישום לבורסות שונות בעולם". הוא הוסיף כי "2019 סיפקה את מרכולתה גם בכל הקשור למועדון המיליארד - בשנים האחרונות כמעט שהורגלנו לכך שהשוק המקומי יספק לנו לפחות עסקה אחת בשנה שמונה 10 ספרות. ב-2019 דווחו לא פחות מחמש עסקות כאלה". "ההיי-טק הישראלי נכנס לעשור החדש במלוא הכוח" ויצנבליט התייחס גם לנתוני העשור האחרון. "הסיפור מאחורי המספרים הוא המעניין באמת", אמר. "היה זה עשור שבו ישראל המשיכה לבסס את עצמה כמקור ליצירתיות, כמקום שבו נרקמות טכנולוגיות חוצות מגזרים ו-ורטיקלים. אבל במעמקים התרחש משהו רחב יותר: שוק הטכנולוגיה המקומי השתכלל לכדי מכונת יזמים, שנתמכים ותומכים באקו-סיסטם מקצועי וממוקד. יזמים שברבות השנים בגרו והפכו להנהלות מנוסות ובעלות תעוזה, שביכולתן להצעיד קדימה חברות טכנולוגיה גלובליות, שפועלות בהצלחה בשוק העולמי. בתחילת העשור דובר על כך שאחת מחולשותיו של היזם הישראלי היא נמהרותו למכור, בעוד שבתום העשור מסתמן שהיזם הישראלי בטוח בעצמו מאי פעם ומוכן לצעוד דרך ארוכה בטרם יקבל החלטה". "מנגד", אמר, "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהשווי שאליו טיפסו רבות מחברות הטכנולוגיה מעלה לא מעט סימני שאלה. לכך מצטרפת מגמה שעוד מוקדם להבין את השלכותיה, שלפיה חלה ירידה דווקא בהיקף הגיוסים בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. מעל לכל אלה עדיין מרחפת עננת אי הוודאות לגבי המגמות העתידיות הצפויות לנו בכלכלה העולמית". ויצנבליט סיכם באמרו כי "אין ספק שיש ביכולתו של הכוח היזמי שנוצר בישראל להוות שכבת יסוד חשובה גם בשנים הבאות ונכון להיום, קיימות יותר מתמיד חברות טכנולוגיה ישראליות חדות קרן, שמוכנות להנפקה או לאירוע משמעותי אחר. ההיי-טק הישראלי נכנס לעשור השלישי של המאה ה-21 במלוא הכוח. נקווה שמכאן הוא רק יגביר".