מתברר שלא משנה עד כמה החברה גדולה, ועד כמה היא מספרת שהיא דואגת לאבטחה - לכל אחת זה קורה, ולפעמים יותר מפעם אחת. דיווח חדש מעלה שמיקרוסופט השאירה בשוגג מאות מיליוני רשומות שירות לקוחות ותמיכה חשופות במספר שרתים ללא הגנה, אפילו לא של סיסמה קלה. הרשומות שנחשפו כללו פרטים על הלקוחות כמו כתובות מייל, כתובות IP ומיקומים, וכן תיאורים של מקרים, כתובות דואר של נציגי מיקרוסופט עצמם, מספרי הפניות, הפתרונות שניתנו להן והערות. מרכז התגובה לאיומי אבטחה של החברה עצמה העלה פוסט בבלוג שלה, שבו תיאר את התקלה ואת העובדה שמדובר ביותר מ-250 מיליון רשומות. הרשומות היו חשופות לעין כל, בין ה-5 ל-31 בדצמבר האחרון. לחשיפה אחראי חוקר האבטחה בוב דיאצ'נקו, שסיפר שמדובר ברשומות אנליטיות, שהושארו בחמישה שרתי Elastisearch, ששיקפו זה את זה. הוא גם סיפר שמיד עם הדיווח על התקלה למיקרוסופט היא טיפלה בה, על אף שהיה מדובר בחופשת ראש השנה. הסיבה: שינוי באבטחה הקבוצתית של הדטה בייס לפי מיקרוסופט, החקירה העלתה כי הבעיה נולדה עקב שינוי באבטחה הקבוצתית של בסיס הנתונים, שאירע ב-5 בדצמבר, וכתוצאה מכך הוגדרו עבור צבר המידע הזה חוקי אבטחה שאפשרו את חשיפת המידע. היא הוסיפה שהרוב המכריע של הנתונים בבסיס הנתונים שנחשף עברו עריכה באמצעות כלים אוטומטיים לצורך התממה. המקרים היחידים שבהם הכלים לא סילקו נתונים מזהים היו כאלה שבהם הייתה בעיה כלשהי בכתובת המייל. "בעיות הגדרה הן, לרוע המזל, שגיאה נפוצה בכל הענף. יש לנו פתרונות שמסייעים למנוע טעות מסוג זה, אך למרבה הצער, הם לא אופשרו עבור בסיס נתונים זה", נמסר מהחברה.

רוצים לעזור לעצמכם להיגמל מהסמארטפון? גוגל באה לעזרתכם עם "פטנט" מיוחד: מעטפה שמכניסים לתוכה את הסמארטפון ומאפשרת רק לבצע ולקבל שיחות. אבל יש מגבלה – המעטפה מתאימה כרגע רק למכשירי Pixel 3A. אם אתם בין אלה שיש לכם Pixel 3A – הרעיון של גוגל עובד כך: הורידו את אפליקציית Envelope מחנות Play, הדפיסו את קובץ ה-pdf של המעטפה, גזרו וקפלו בהתאם לסימונים – והנה בידכם המעטפה. כשתהיו מוכנים לעשות פסק זמן מהסמארטפון - הפעילו את אפליקציית Envelope, החליקו  את מכשיר ה-Pixel 3A למעטפה וסגרו אותה (ההמלצה היא להשתמש בדבק). וזהו. קחו בחשבון, שפתיחת המעטפה לאחר הדבקתה תגרום להריסתה, כך שאולי כדאי מראש להדפיס ולקפל כמה מעטפות... שיהיה. https://www.youtube.com/watch?v=Au14zEGkRaQ&feature=emb_logo  ברגע שהמכשיר נמצא בתוך המעטפה, תוכלו רק לחייג מספרים, להשתמש בחיוג מהיר וגם לדעת מה השעה על ידי הארת הספרות על לוח המספרים. בווידיאו שפרסמה גוגל ביו-טיוב, מוצגת גם גירסה של המעטפה שמאפשרת רק לצלם תמונות ווידיאו. גוגל גם פרסמה ב-GitHub את קוד המקור של האפליקציה, שמאפשר למביני דבר להכין מעטפה, שמאפשרת לבצע משימות שונות משיחות או צילום, ואף לשתף את הקהילה בתוצאה היצירתיות. בתוך כך, במסגרת ה"דאגה" של גוגל לשימוש היתר בסמארטפונים, פרסמה החברה אפליקציה בשם Activity Bubbles, המציגה על המסך בועה בכל פעם שאתם משתמשים במכיר – שהולכת וגדלה ככל שמתארך הזמן שאתם משתמשים בו. אם מסך הבית שלכם מתמלא בבועות – זה הסימן לכך שהגזמתם...

גירסת הבטה החדשה של ווטסאפ לאנדרואיד כוללת את מה שרבים המתינו לו: מצב חשוך. כל הנסיינים של גירסת הבטה 2.20.13 יכולים כבר להפעיל מצב חשוך בפרק הצ'אטים של הגדרות האפליקציה - כעת ניתן להגדיר את המצב החשוך לדולק או כבוי, או להגדיר זאת בהגדרות הכלליות של אנדרואיד או בהגדרות החיסכון בסוללה. חסידי השימוש במצב חשוך טוענים, כי השימוש בממשק החשוך מקל על העיניים בסביבה חשוכה ואף תורם לחיסכון בסוללה של מכשירים בעלי מסך OLED. המדקדקים עשויים להתנגד לעובדה שהמצב החשוך בווטסאפ הוא יותר אפור מאשר שחור, אבל מכל מקום הוא כהה הרבה יותר מצבעי הירוק והלבן הרגילים של האפליקציה. בינתיים לא ידוע מתי יונגש המצב החשוך לאפליקציית הווטסאפ למכשירי iOS של אפל, או למשתמשים רגילים (לא בגירסת בטה), אם כי בהתחשב בעובדה שגירסת הבטה כוללת אותו כבר, סביר להניח שמשתמשי אנדרואיד יזכו לו בקרוב.

הראל טכנולוגיות עם פוג'יטסו ישראל הן, ככל הנראה, הזוכות במכרז שערך מנהל הרכש הממשלתי לשרתי Rack בכל משרדי הממשלה - כך נודע לאנשים ומחשבים. בהודעה של מנהל הרכש נכתב כי הראל ופוג'יטסו הגישו את ההצעה הטובה ביותר במכרז. עם זאת, הן עדיין לא הוכרזו רשמית כזוכות. המכרז נערך אונליין במשך כמעט 12 שעות, כאשר כל אחד מהמשתתפים שהגיעו לגמר היה צריך לתת מענה לתמהיל של 60% מחיר ו-40% איכות. מלבד הראל ופוג'יטסו השתתפו דורקום עם HP, סיסקו ודל. יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות, אישר כי החברה קיבלה את ההודעה על כך שהמחיר שהיא הציעה היה הטוב ביותר, אולם הדגיש שלא ניתן להבין מזה שמדובר במחיר הנמוך ביותר, והוא מאמין שמרכיב האיכות בהצעה ומחשבי פוג'יטסו היוו מרכיב חשוב ביותר בהחלטה של הממשלה לבחור בהם. יצוין כי מדובר במכרז מסגרת ומעתה, כל משרד ממשלתי שיצא לפרויקט של שרתי Rack יהיה חייב להטמיע את השרתים של פוג'יטסו יחד עם הראל טכנולוגיות, שהיא האינטגרטור הראשי שככל הנראה זכה. [caption id="attachment_270378" align="alignleft" width="300"] יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות. צילום: יח"צ[/caption] הראל היא זכיינית ותיקה של הממשלה בתחום השרתים - בעיקר שרתי בלייד, עם לנובו, אולם היא ניגשה בפעם הראשונה למכרז שרתי Rack שפרסמה הממשלה. לנובו לא ניגשה למכרז, מאחר שהממשלה אסרה על חברות שכבר עובדות אתה לגשת אליו, כדי לוודא גיוון בין הספקים. "השרתים של פוג'יטסו הם שחקן חדש בישראל, אבל לא בעולם" אמר צייגר. "יש ניסיון רב בהטמעת שרתי Rack שלה אצל ממשלות באירופה ובין היתר, היא הספק הראשי של ממשלת גרמניה. סביר להניח שזה היה אחד השיקולים בבחירה בנו". הוא ציין כי הטמעת השרתים בממשלה תחל מיד לאחר ההודעה על הזכייה במכרז. פוגי'טסו זכתה לפני שנה במכרז ממשלתי של מחשבים ניידים קלי משקל מדגם U939, ועד כה סופקו מאות יחידות מהם. דרישות המכרז במכרז שפרסם מינהל הרכש צוינו דרישות החומרה הבאות: תמיכה בממשק ניהול ווב, שיאפשר גישה מרחוק; תמיכה ב-Windows Server 2016, במערכת ההפעלה של VMware ובמערכות לינוקס; תצורה של עד 2U; ועד שני מעבדים, למעט שרתי SAP HANA, שדורשים ארבעה מעבדים לפחות. כמו כן, במכרז צוין כי אחד השיקולים בבחירת הזכיין הוא הוכחה ליכולת של חיסכון במשאבי ארון השרתים. מהם שרתי Rack? שרתי Rack נחשבים לחלופה לשרתי בלייד. בניגוד לתצורה של שרתי בלייד, הם לא חייבים להיות חלק ממארז, שכולל בדרך כלל עד 14 שרתים, אלא יכולים לעבוד כעמדה בודדת, עם מערכת חשמל וחיבור עצמאיים. בדרך כלל, שרתי Rack משרתים בארגונים שזקוקים לשרת אחד או יותר, והתצורה של בלייד אינה מתאימה להם. יצוין שבזמן האחרון מורגשת מצוקה בממשלה, מאחר שיש מניעה לרכוש ציוד שמיוצר בסין. המצוקה מורגשת בעיקר בגופים ביטחוניים, משרד ראש הממשלה ומשרדים שצריכים להחליף את הציודים אלה. לעומת זאת, השרתים שזכו במכרז מיוצרים ביפן ובגרמניה.

"האתגר של הצבא הוא להביא לידי מיצוי את הטכנולוגיות הקיימות והמידע, על מנת לממש בהצלחה את הטרנספורמציה הדיגיטלית. אנחנו באחוזי מיצוי מאוד נמוכים, של 30% - ונדרש להגדיל את הנתון הזה", כך אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית באגף התקשוב בצה"ל. תא"ל אבטליון דיבר בפתח יומה השני של ועידת יערות הכרמל, שדנה באתגרי התקשוב במגזר הביטחוני. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיימה אתמול (ד') והיום, בהשתתפות מאות נציגים של לקוחות בינת ושותפיה העסקיים. את האירוע, שנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12 דני קושמרו. לדברי תא"ל אבטליון, "ישנן ארבע בעיות מרכזיות שמביאות למצב הקיים. האתגר הראשון הוא פשוט ופתיר: על מנת למצות טכנולוגיה - צריך טכנולוגיה. אין כמעט מגבלה בפן זה. השני הוא רגולטורי: הדיגיטל הוא שדה חדש ומורכב, בישראל אין רגולציה לתחום, והתקינה והחוקים לא תומכים בהשתנות טכנולוגית. האתגר השלישי הוא תשתית תומכת והרביעי הוא אנשים: הטכנולוגיות והדיגיטל הפוכים לגנום האנושי. הדיגיטל הוא נתון קיים - ה-'סיפור' הוא הטרנספורמציה". "חזון המנהלת", אמר העומד בראשה, "הוא לכונן מרחב צה"לי גם בעולמות התוכן המבצעי, אך לא רק, עם סביבה תומכת במרחב, יכולות שיפור מתמיד ורציפות פעולה אוטונומית, ומעבר מהיר ופשוט בין מצבי שגרה, חירום ומלחמה. השינוי צריך להיות מתמיד, על מנת לייצר רציפות. אנחנו רוצים שכל יכולת שנביא תהיה עם חיבוריות תמידית וזמינות - ולכולם". לקחת סיכוני נזק נמוך - כדי ללמוד מכישלון מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית הצה"לית הוקמה בשנה שעברה. תא"ל אבטליון אמר שהיא "אחראית לעיצוב ולהובלת הטרנספורמציה הדיגיטלית ולמיצוי מידע בכל המרחב הצה"לי. על מנת שהשינוי הדיגיטלי יצלח, נדרשות אסטרטגיה ומערכת חדשה, לעתים בלתי מוכרת, של ניהול סיכונים. זאת, כי ההצלחה של השינוי טמונה בהבנה שיש לקחת סיכונים בעלי פוטנציאל נזק נמוך, כדי ללמוד מכישלון".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדבריו, "האסטרטגיה הדיגיטלית שלנו כוללת כמה מרכיבים: בליבה נמצאות התשתיות, הארכיטקטורה והתקינה הטכנולוגית. סביבה אנחנו מייצרים כמה דברים: תהליכים מבצעיים, רב ממדיים ומבוססי דיגיטל; מנהיגות, תרבות ואוריינות דיגיטלית, כי מי שלא ידע לדבר את שפת הדיגיטל יחדל מלהתקיים; ארגון מבוסס בינה מלאכותית, שמונע על ידי מידע ונתונים; וארגון שמוביל ומעצב שירותים מבוססי דיגיטל". בינה מלאכותית בצבע ירוק זית תא"ל אבטליון אמר כי "הבינה המלאכותית היא יכולת חדשה, שההישג שלה עדיין לא מובן עד הסוף בקרב אנשי צבא. מידע וידע הופכים להיות שווי ערך באפקטיביות המבצעית שלהם, כמו מטוס וטנק. זו הבנה מאוד משמעותית. כל גוף שמצליח ליצור אגמי מידע ושאלות - ישיג יכולות אדירות. ארגון דיגיטלי זה ארגון יעיל, ששינה שיטות ותהליכים. הסיפור הוא לא ליצור מערכת מידע שנותנת מענה לקיים, אלא לשאול איך צריך להיות התהליך החדש. בנוסף, יש לטפל במרחב התרבותי, עם הדרכות והכשרות בתחומים רבים". הוא תיאר את מרכיבי תפיסת ההפעלה. "אלה כוללים קטרים מבצעיים. הם אקסלרטורים למימוש הטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר. "ככלל", ציין, "נדרש לשנות מהיסוד את התפיסה של ניהול תהליכים מבצעיים. יש לראות איך בונים תמונת מצב, כיצד מסייעים למפקדים בקבלת החלטות". כך, אמר תא"ל אבטליון, "לקחנו שתי אוגדות, ניתחנו אותן ועשינו להן שינוי בדיגיטל. זאת, מתוך ראיית עתיד, של יכולת לעשות שעתוק (רול-אאוט) ליחידות נוספות. אנחנו ממפים את המצב הקיים, בוחנים כיצד להביא לסגירת פערים, מאתרים מודלים 'עסקיים' ומביאים לפיתוח מנהיגים, יכולות וערכים". "מרכיב נוסף הוא הרחבת ההשפעה על ידי שימוש בזרועות. המנהלת קטנה, אבל מנהלת תכניות גדולות. עוד מרכיב הוא בניין כוח דיגיטלי רב ממדי ובין זרועי. מיסוד השפה הדיגיטלית נעשה על ידי מיסוד הארכיטקטורה, תקינה צה"לית והרחבות זרועיות", הוסיף. תא"ל אבטליון סיים באומרו כי "לעתים יש התנגשות בין הרצון למוכנות מול האויב, אל מול השינוי הדיגיטלי. או אז, הצורך המבצעי גובר. כך או כך, הדרך להצלחה עוברת דרך ארכיטקטורה ומשילות. משילות באה משפה וממשאבים. רכיבים חשובים נוספים הם מחויבות הנהלה, יצירת שותפויות, והבנה ובנייה של תהליך מתמשך. נדרשים ניצחונות ממכרים בשביל האנשים, עליהם לחוות הצלחה על מנת להצטרף. מדובר בתהליך ארוך, כאשר בעוד 5-8 שנים אפשר יהיה להכריז על הצלחה".

הסתבכות נוספת של NSO? חוקרים מטעם האו"ם הגיעו למסקנה שהשימוש בתוכנת הריגול שלה, פגסוס, הוא ההסבר האפשרי ביותר לכך שהסעודים הצליחו לחדור במהלך 2018 לטלפון של מנכ"ל אמזון והוושינגטון פוסט, ג'ף בזוס - חדירה שפורסם עליה שלשום (ג'). החוקרים אגנס קולאמרד ודיוויד קאיי מהמועצה לזכויות האדם של האו"ם קראו לממשל האמריקני ולרשויות הרלוונטיות לבצע חקירה מידית של המקרה. הם הוסיפו וטענו כי ההערכה הזו מוכיחה שיש צורך דחוף במורטוריום (הקפאה) על המכירות וההעברות הגלובליות של טכנולוגיות מעקב פרטי. הנושא התפתח לאחר שניתוח פורנזי גילה, בביטחון בינוני עד גבוה, שהטלפון של בזוס פוצח, אחרי שהוא קיבל סרטון וידיאו קצר מיורש העצר הסעודי, מוחמד בין סאלמן, שהועבר דרך חשבון הווטסאפ של הנסיך. "המידע שאספנו מעלה שיש אפשרות שיורש העצר הסעודי היה מעורב במעקב אחרי בזוס במאמץ להשפיע, אם לא להשתיק, את הדיווחים של הוושינגטון פוסט על הנעשה בערב הסעודית", כתבו קולאמקד וקאיל בדו"ח שלהם. התגובה של השגרירות הסעודית בוושינגטון לדו"ח הייתה קצרה: "אבסורדי". תביעות נגד NSO המקרה האחרון מצטרף לתביעה שהגיש נגד NSO בחודש שעבר עומר עבדול עזיז, פעיל חברתי סעודי המתגורר בקנדה. כפי שדיווחנו, בתביעה, שהוגשה בתל אביב, טען עבדול עזיז שהכלים של NSO סייעו לשאוב מידע מהטלפון של העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח על ידי אנשי הממשל בריאד באוקטובר אשתקד בקונסוליה של המדינה באיסטנבול. בנוסף, פייסבוק, החברה האם של ווטסאפ, הגישה בעצמה תביעה נגד NSO בטענה שהיא השתמשה בפרצה בפלטפורמה - שכבר תוקנה, לפי החברה - כדי להוריד מידע מהטלפונים של הקורבנות, שמספרם הוערך על ידי פייסבוק ב-1,400 איש. מ-NSO נמסר בתגובה כי "כפי שאמרנו באופן חד משמעי באפריל 2019 על אותה קביעה שגויה, הטכנולוגיה שלנו לא שימשה גם במקרה זה. אנחנו יודעים זאת בגלל האופן שבו התוכנה שלנו עובדת ומכיוון שלא ניתן להשתמש בטכנולוגיה שלנו במספרי הטלפון של ארצות הברית. המוצרים שלנו משמשים רק כדי לחקור טרור ופשיעה חמורה. כל קביעה אחרת היא השמצה, ואנחנו שומרים על זכותנו להגיב בצורה משפטית".

הרחפנים נפוצים כיום בשוק ומשמשים לצרכים שונים ומגוונים - החל מצבא וביטחון וכלה במשלוחים, חקלאות ועוד, כיד הדמיון הטובה. נושא שפחות מדובר הוא התרומה של הרחפנים והשימוש בהם בענף הבנייה. יש חברות שמשתמשות בכטב"מים על מנת לבנות את הדירות והבתים הבאים שלנו. אורי אפק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של סייטאוור (SiteAware) - חברה שמתעסקת בתחום זה, האיר עליו את הזרקור בדברין בכנס אנשים ורחפנים של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. "יש בשוק לא מעט חברות שמספקות טכנולוגיה ושירותים של רחפנים לפרויקטי בנייה של תשתיות כמו כבישים ועבודות עפר. עם זאת, בנייה של בניינים מחייבת דיוק ורזולוציה גבוהים, וטיסה בסביבה מורכבת ומרובת מכשולים - מה שלא היה אפשרי בטכנולוגיות שהיו עד כה. הרחפנים מאפשרים את זה", ציין. אפק סיפר כי "סייטאוור לקחה את הרחפנים וטכנולוגיית הראייה הממוחשבת צעד קדימה, וכך מספקת מענה לליבו של שוק הבניה: בניינים. אנחנו מציעים טכנולוגיה שמאפשרת למנהלים בחברות בנייה לקבל החלטות בזמן אמת, כשזה רלוונטי". [caption id="attachment_308769" align="alignnone" width="600"] אורי אפק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של סייטאוור. צילום: ניב קנטור[/caption] אחד האתגרים שלדבריו הטכנולוגיה של החברה נותנת לו פתרון הוא בעיות האיכות: "חלק גדול מהן נובעות מבקרת איכות חלקית ולא אחידה, שנעשית בדרך כלל באופן ידני. המעבר לבקרת האיכות הדיגיטלית של סייטאוור מוביל לחיסכון כספי, ושיפור באיכות ובתהליכי הבניה. לעיתים יותר מקרובות טעויות גורמות להוצאות מיותרות בקנה מידה ענק. לדוגמה, היחס בתיקון של טעות שמתקנים לפני יציקה לאחר יציקה של קומה בבניין יכול להגיע -100:1". לטענתו, "מה שאנחנו מציעים נדיר בתחום, מאחר שהפתרון שלנו מציע בקרה של 100%. מעבר לכך, אנחנו מציעים את מוצרי האנליטיקה שלנו. יש לנו כלים רבים שפיתחנו באופן פנימי, כמו גם, במידה שבוצע תיקון, לחזור למקום ולבחון על הסנטימטר שהוא בוצע היטב". [caption id="attachment_308770" align="alignnone" width="600"] אייל צור, מנכ"ל איירווייז דרונס. צילום: ניב קנטור[/caption] אייל צור, מנכ"ל איירווייז דרונס, דיבר על UTM - מערכות ניהול תעבורה לרחפנים. "מדובר במערכות של ניהול אוטונומי. זה אקו-סיסטם שמאפשר לרחפנים לפעול באופן בטוח במרחב האווירי. זו מהפכה, כי מדובר באפיון מחשבתי אחר", אמר. לדבריו, ניהול אוטונומי של תעבורת הרחפנים הוא מה שיאפשר לתחום הזה להצליח באמת. "תחום התעופה, בהיבט הניהול, היה מאוד רגולטורי והתנהל בקצב איטי, והוא קיבל דחיפה רק ברגע שיצא הרחפן המסחרי הראשון. זה הזמן הנכון, כי הפוטנציאל של הרחפנים רק הולך וגדל, במיוחד אחרי שהרגולטור הכשיר רחפנים במשקל קל יחסית כרכבים אוויריים. ניתן לראות שהשוק, מבחינה טכנולוגית ועסקית כאחד, מוכן לפתרון של ניהול אוטונומי של תעבורת הרחפנים", ציין צור. [caption id="attachment_308771" align="alignnone" width="600"] אילן יוסים, סמנכ"ל השיווק של סקייווטץ'. צילום: ניב קנטור[/caption] אילן יוסים, סמנכ"ל שיווק בחברת הביטוח הייעודית סקייווטץ', סיפר על היכולות של הפלטפורמה שמציעה החברה לקחת את הביטוח המסורתי ולפרק אותו, מבחינת הרכיבים של הטיסה. "היא יודעת לזהות את הטייס, לזהות את הסיכון בזמן אמת ולתמחר אותו, ולקחת את הפוליסה ולהנגיש אותה באמצעות אפליקציה, ברוקרים ושותפים טכנולוגיים", אמר. לדברי יוסים, "צריך להבין שיש שני סוגים של רחפנים: אלה שכבר התרסקו ואלה שעדיין לא. טייסים ובכלל אנשים בתחום התעופה אוהבים לטוס, אוהבים טכנולוגיה ואוהבים לקחת סיכונים, אבל הם לא אוהבים לשמוע שהרחפן שלהם יתרסק. אלא שהרחפנים הם תחום שיש בו סיכון, כולל להתרסקות". הוא סיפר שכדי להבין מה גורם לטיסות של רחפנים להיות מסוכנות, סקייווטץ' ניתחה אלפי טיסות מסחריות שנעשו בארצות הברית, במשך חמש דקות ומעלה האחת. "רצינו להבין מה ההבדל בין טיסה שמסתיימת בשלום לכזו שמסתיימת בהתרסקות. הגענו לכלל מסקנה שהכל קשור לניהול ותכנון טיסה. באפליקציה שאנחנו מציעים אפשר לכוון מסלולים, לנהל, לשנות את הכל ולראות את העלות", אמר. [caption id="attachment_308772" align="alignnone" width="600"] רותם רוגובסקי, מנכ"ל סקייפרו. צילום: ניב קנטור[/caption] רותם רוגובסקי, מנכ"ל סקייפרו, חתם את הכנס כשסיפר על חידושים ומגמות שהוטמעו בחברה בפרט ובשוק בכלל. "שוק הרחפנים משתנה משתי סיבות: הראשונה היא שכל אחד שרוצה יכול להרים רחפן לאוויר. רחפנים הם מאוד חכמים ואין צורך במיומנות גבוהה מדי כדי להטיס אותם. הסיבה השנייה היא שחלק ניכר מהרחפנים מצוידים במצלמה טובה", אמר. סקייפרו, ציין רוגובסקי, קיימת כבר חמש שנים, והיא נולדה משילוב של אהבה לצילום, לעריכה ולרחפנים. "אנחנו עושים הפקות סרטים ו-וידיאו, מציאות מדומה ועוד שילובים בעולם הרחפנים, ומצלמים מהקרקע וגם מהאוויר", הוסיף. לדבריו, "באיזשהו שלב התחלנו להרגיש שהגירוי ורמת הריגוש וההנאה שלנו מעולם הרחפנים יורדות. ישבנו וחשבנו: איך בכל זאת ניתן לרגש? התשובה הייתה שילוב של רחפני מרוץ בחברה, אבל לא כדי להתחרות, אלא על מנת להצליח להביא זוויות צילום אחרות". רוגובסקי סיפר שבשנה האחרונה למדה החברה להשתמש בהיגוי דואלי, והתגאה במיוחד בהשתתפות הפעילה שלה בפרויקט הטטריס, ששבר את הרשתות.

"אנו נמצאים כיום במצב שבו ארגונים אינם פועלים רק באופן אחד, בדטה סנטר או בענן, או רק עם ענן אחד. הדאגות המוקדמות, אשר נגעו ליכולת השליטה במידע – כבר התפוגגו. כיום, כאשר גם הענן הפרטי וגם זה הציבורי הגיעו לבשלות, ארגונים רוצים ליהנות משני העולמות. הם רוצים זאת על מנת לענות בצורה המיטבית על הצרכים העסקיים המגוונים שלהם. בלא ספק, עתיד מחשוב הענן הוא ענן היברידי", כך אמר אארון ווייט, מנהל מכירות לאזור המזרח התיכון, נוטניקס. ווייט דיבר ביומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת אתמול (ד') והיום (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12, דני קושמרו. לדברי ווייט, "כל מנמ"ר, בכל ארגון, נדרש לבצע טרנספורמציה דיגיטלית. מדובר במסע מורכב, אשר במסגרתו המנמ"ר נדרש לעמוד בכמה אתגרים ולעשות זאת במקביל: חידוש התשתיות, אג'יליות באספקת אפליקציות, צמצום סיכונים והפחתת הוצאות התפעול על ה-IT". הוא ציין, כי "בבואך לערוך טרנספורמציה דיגיטלית, עליך להעריך את נכסי ה-IT, לבחון את מקורם, לבדוק האם הם גמישים דיים כדי להעביר אותם לענן, לעשות בקרה טובה יותר, להטמיע כלי אבטחת מידע, ומעל כל זה – לבנות ממשל IT". "השיחות שלי ושל אנשיי עם מנמ"רים ומנהלי תשתיות סביב הענן הולכות ונהיות מורכבות יותר כל שנה", אמר ווייט. "השוק בשל יותר למחשוב ענן, ועבור נוטניקס זו בשורה נפלאה, כי אנו מביאים לתחום חדשנות טכנולוגית. מגמת הענן ההיברידי תמשיך להיות המגמה המובילה, ובתוכה, תשתיות הענן מהוות את הבסיס להקמתו בחצר הלקוח. בדרך זו מתקבלת תועלת תפעולית: גמישות באספקת שירותים מהירה, מבוססת תוכנה. אחת הבעיות שעימן מתמודדים מנמ"רים היא המורכבות בניהול התשתיות. המענה שלנו הוא כלי ניהול פשוטים, עם יכולת לשנע את המידע הארגוני מהדטה סנטר בבית הלקוח לענן הציבורי ולהפך – בעזרת ממשק ניהול פשוט". "אנו מציעים לארגונים", סיכם ווייט, "תשתיות IT עם מודל צריכה גמיש, בדומה לאופן הצריכה של הענן הציבורי, עם יכולת גידול. בדרך זו אנו מספקים לארגונים את היתרונות של הענן עם מערכות מאוחדות, HCI, על תשתית מרכזית, עם מימוש התפיסה של SD, 'מוגדר תוכנה'. אנו עושים זאת עם שילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה לטובת ניהול יעיל וחכם. אנו מסייעים למנמ"רים לבנות ולעצב מחדש את תשתיות ה-IT שלהם ולעשות זאת תוך צמצום העלויות והפחתת המורכבות – עם מודל דמוי ענן ובאופן מודולרי".