מחקר שנערך על ידי מדד שביעות רצון הצרכנים האמריקני העלה, כי בארצות הברית, בעלי דגמי הגלאקסי של סמסונג (Samsung) מרוצים יותר ממכשיריהם לעומת בעלי מכשירי ה-iPhone של אפל (Apple). יתרה מכך, הסקר האחרון, לשנים 2020-2021, העלה גם, כי חמשת הדגמים הממוקמים בראש טבלת הסמארטפונים הם, לדעתם של האמריקנים, דגמים של סמסונג. סמסונג השיגה בסקר ציון ממוצע של 81, שבזכותו עברה את כל המתחרים, כולל אפל, שהיא היחידה שירדה בשנה האחרונה, ב-2%, לציון 80, כמו גוגל ומוטורולה. לפי הסקר, בעלי מכשירי גלאקסי בארצות הברית שבעי רצון ממכשיריהם יותר מבעלי מכשירים אחרים, עם חמשת המקומות הראשונים במדד שביעות הרצון. דגמי הגלאקסי +S10, ה-+Note 10 וה-+S20 קיבלו את הציון הגבוה ביותר בקרב הצרכנים בארצות הברית, שעמד על 85. דגמי הגלאקסי S20, ה-A20 וה-S10 השיגו ציון של 84, 83 ו-82, בהתאמה. ארבעת דגמי ה-iPhone 11 השיגו ניקוד של 82. הדו"ח מציין גם את שביעות הרצון של המשתמשים בהיבטים שונים של חוויית השימוש בסמארטפון, ומעלה, כי קלות ההקלדה קיבלה ציון של 85, וביצוע שיחות ומשקל המכשיר ומידותיו קיבלו ציון של 84. אורך חיי הסוללה קיבל ציון של 80, ואיכות הקול – 82. ראוי לציין, כי הדו"ח הזה אינו לוקח בחשבון מכשירים חדשים, כמו דגמי הגלאקסי Note 20, ה-S21 ואת דגמי ה-iPhone 12.

אם יש דבר אחד ששוק המחשבים לקח משוק הטלפונים, זה את

מבצע "שומר החומות" נפל כ"פרי בשל" לידי רב-סרן איתי זמיר, ראש ענף ההתרעה בפיקוד העורף: חיילי הענף בראשותו, יחד עם חיילי מחלקת מעוף שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, עמלו על פיתוח אפליקציית ההתרעה החדשה של הפיקוד במשך שנה, וסיימו את הפיתוח לפני שבועות ספורים. איש לא שיער, גם לא רס"ן זמיר, שהמבצע יגדיל את הפופולריות שלה פלאים: "לפני המבצע עמדנו על כ-37 אלף הורדות, וכיום הורידו אותה כבר 807 אלפי משתמשים. היא מדורגת ראשונה בהיקף ההורדות בחנות היישומים של גוגל, וניתן להוריד אותה גם למכשירים מבוססי iOS. זה לא במקרה, האזרחים מבינים את החשיבות שלה בזמנים שכאלה". התרעה בזמן אמת. אפליקציית פיקוד העורף. צילום: דובר צה"ל האפליקציה, אמר רס"ן זמיר בראיון לאנשים ומחשבים, מחליפה את האפליקציה הקודמת של הפיקוד, שעלתה ב-2016. הייחוד שלה, הסביר, "הוא ביכולתה לספק התרעה ממוקדת, לפי איכון. היא מתבססת על GPS, ומתריעה על איומים לא רק באזורים שאותם המשתמש הגדיר מראש, אלא גם בהתאם למיקום הנוכחי שלו. באפליקציות אחרות המשתמש נדרש להגדיר מראש את האזור שממנו הוא רוצה לקבל התרעה, ואילו ביישומון של פיקוד העורף ניתן להגדיר אזורי עניין, וההתרעה מתקבלת גם לפי המיקום שלי בזמן אמת". "זו האפליקציה הראשונה שמתריעה גם בשטח פתוח ובכבישים שוממים, שאין בהם צופרי התרעה. זה עונה על הצורך בהתרעה כשהאזרחים נמצאים מחוץ לערים", הסביר. "במסגרת הפיתוח, מיפינו את כל שטח המדינה וחילקנו אותו לתאי שטח בודדים, קטנים ביותר, של ק"מ רבוע או מעט יותר. כך, יצרנו יותר מ-1,700 אזורי התרעה. כל התהליך הוא חלק מהפקת לקחים שעשינו, שבמסגרתה הבנו את חשיבות ההתרעה. החלוקה המרובה לאזורים מקטינה את כמות האנשים שנכנסים למקלט". כך, אמר, "עברנו להתרעה ממוקדת, עם צמצום כמות ההתרעות ליישובים השונים – בהשוואה למצב שבו אזור שלם היה מדווח בהתראה. המיקוד הזה מאפשר את המשך שגרת החיים באזורים הלא מאוימים ומגדיל את חוסן האוכלוסייה". רס"ן זמיר הוסיף, כי "בניגוד ליישומונים האחרים המטפלים בהתרעה, האפליקציה החדשה מחוברת ישירות למערכות ההפצה הארציות, המעבירות את ההתרעה למכשיר שלכם ברגע שבו היא נשמעת בצופרים ובמערכות התקשורת – ולעיתים גם לפני כן". בהבט הטכני, ציין, "התחלנו את הפיתוח מאפס, לא התבססנו על פיתוחים ישנים. הפיתוח נעשה באג'ייל, עם ספרינטים ממוקדים, עם תכולות בפרקי זמן קצובים וקצרים. כך, נוכל להביא עוד גירסאות ושיפורים למול הערות של האזרחים". "ההתרעה הופכת להיות ממוקדת יותר" רב-סרן יוסי חכמון, ראש מדור הנדסת תוכנית העורף במחלקת מעוף שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, אמר, כי "ההתרעה הופכת להיות ממוקדת יותר: כל התרעה מופצת רק ליישובים הנמצאים תחת האיום בפועל. כך, פחות אזרחים נדרשים להיכנס למרחב המוגן בהשוואה לעבר". לדבריו, "שינינו גם את אופן ההתרעה לאזרח. אם בעבר ההתרעה באמצעי התקשורת הייתה מציגה שם אזור, כיום מוצגים שמות היישובים: במקום 'ירקון 168' בהתרעה נכתב 'פתח תקווה', והיא ברורה ומובנת יותר לאזרח. בנוסף, ערים גדולות, דוגמת ירושלים, חיפה ובאר שבע – פוצלו. כך, איום על 'באר שבע צפון' לא מכניס באופן אוטומטי את תושבי 'באר שבע דרום' למרחבים המוגנים. בסרטון ויראלי ממבצע 'חגורה שחורה', מנובמבר 2019, רואים טיל נופל בצומת גן יבנה, בעת שמשאית חוצה את הכביש, והטיל 'מפספס'. כיום הנהגים בצומת יכולים לקבל את ההתרעה גם בעת נסיעה". לדברי רס"ן חכמון, "היישומון מאפשר לאזרח לקבל את כל המידע שהוא זקוק לו – בפלטפורמה אחת: התרעות, הנחיות לגבי מגבלות החירום, כתבות אקטואליות מפורטל החירום ועוד. ברגע שמתקבלת בטלפון ההתרעה, מתקבלת גם הנחיה רלוונטית. אם מדובר בירי רקטות, תונחו להיכנס למרחב המוגן ותקבלו מידע נוסף – כמה זמן יש לכם להגיע אליו בהתאם למיקומכם, וכמה זמן עליכם לשהות בתוכו, לצד מידע נוסף, דוגמת ביטול הלימודים". "המטרה היא להגיע לכל אזרח שיש לו טלפון בכיס, גם למי שאינו טכנולוג, עם שיפור חוויית המשתמש והבאת ההתרעה בזמן קצר ובאופן ממוקד. היישומון עומד בכללי הנגישות. אנו עמלים על שיפור האפליקציה, בשבוע הבא נעלה גרסה חדשה ובהמשך היא תתריע גם מפני איומים נוספים, כמו רעידות אדמה, צונאמי, חומרים מסוכנים, חדירת מחבלים ועוד", סיכם רס"ן זמיר. "לפני כמה ימים פגשתי בשדרות תושבת שאמרה לי, שהשימוש באפליקציה העניק לה עוד ארבע שניות. זה זמן נצח, שבו היא הצליחה להכניס עוד ילד לממ"ד, זו המשמעות האמיתית של הצלת חיים".

בריאן קרבס, עיתונאי לשעבר שמדווח באתר שלו, KrebsOnSecurity, על נושאים הקשורים לאבטחה, מספר בבלוג שכתב על טריק פשוט, שיכול להגן על המחשב מפני האקרים מזרח אירופים: בנוזקות כופרה רבות מוטמע מנגנון מיוחד, שנועד למנוע את התקנת הנוזקה במחשב שמותקנת בו מערכת ההפעלה Windows, שיש בה אחת מהמקלדות הווירטואליות בשפות מסוימות, בהן למשל רוסית או קירילית. בבלוג שכתב, הוא מסביר את התופעה. לדבריו, קבוצת DarkSide הרוסית, שתקפה את קולוניאל פייפליין, ורבים מ"עמיתותיה" דוברות הרוסית מנעו עוד בתחילת ימיהם של פשעי הסייבר המאורגנים משותפי הפשע שלהם התקנה של תוכנה זדונית במחשבים המתארחים במדינות מזרח אירופיות, בהן רוסיה ואוקראינה. זאת במטרה למזער את תשומת הלב של הרשויות במדינות האלה, שעשויה להפריע לפעילותם. ברוסיה, למשל, הרשויות יפתחו בחקירה נגד קבוצה מקומית רק אם אדם פרטי מהמדינה יגיש תלונה רשמית כקורבן. וכך, באמצעות המניעה של התקנת תוכנה זדונית במדינותיהם, ההאקרים מבטיחים לעצמם חופש פעולה מחוץ לרדאר של סוכנויות האכיפה במדינות הבית שלהם. קרבס כותב בבלוג שלו, כי כנופיות העוסקות בסחיטה, כמו DarkSide, מקפידות שהפלטפורמה שלהן תהיה גיאופוליטית, מפני שהנוזקה שלהן מהונדסת לפעול רק בחלקים מסוימים של העולם. וכך, בקוד התוכנה שלהן משולבת רשימה של מדינות, שהן החברות העיקריות של  חבר המדינות – בעלות קשרים עם הקרמלין. הרשימה כוללת את רוסיה, אוקראינה, בלארוס, טג'יקיסטן, ארמניה, אזייברג'ן, גיאורגיה, קזחסטן, קירגיסטן, טורקיסטן, אוזבקיסטן, רומניה, מולדובה וגם את סוריה. המשמעות, מציין קרבס, היא שאינספור נוזקות יבדקו נוכחות של אחת מהשפות האלה במערכת, ואם יאתרו אחת מהן – הנוזקה לא תותקן. כמובן, התקנה של אחת מהשפות האלה לא תגן על המחשב מכל הנוזקות, שרבות מהן לא ממש "מתחשבות" באזור בעולם שבו נמצא המחשב המותקף. ייתכן גם, שכנופיות הסחיטה יפסיקו את המנגנון הזה בנוזקה שלהן, אבל לדברי מומחי סייבר, הדבר עלול לסכן את ביטחונם האישי של ההאקרים במדינותיהם. ולכן, התקנה של אחת מהשפות הקיריליות יכולה להיות מעין "חיסון" נגד נוזקה רוסית, לדבריהם.

היום (ה') מצוין יום המודעות הבינלאומי להנגשת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות. מחר יצוין יום המגוון הבינלאומי, שתכליתו קידום של הכלה, סובלנות וגיוון. והרי אין גיוון בלי הנגשה בכלל והנגשה של אתרי אינטרנט בפרט. נגישות אתרי אינטרנט היא דבר קריטי, לא פחות מזה, שמאפשר נוחות גלישה ושימוש לכולם – גם לאנשים עם מוגבלות ולקשישים. אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מונה, לפי ההערכות, כמיליארד איש – משהו כמו 18% מכלל בני האדם. למעשה, זהו המיעוט הגדול ביותר בעולם. הנגשה של אתרי אינטרנט עבורם היא מצב של Win-Win – הן לאוכלוסיה זו והן לבעלי האתרים, שיכולים לזכות בפלח שוק ענק. הנגשת האתרים מבוצעת לפי תקן של הארגון האינטרנט הבינלאומי W3C, שמנהל את מיזם WAI (ר"ת Web Accessibility initiative – מיזם נגישות הרשת). בתוך מיזם זה ישנם מדריכים ותקנים איך לעצב, לפתח, לערוך ולבדוק נגישות של אתרי אינטרנט, במה שנקרא wcag 2.0 (ר"ת Web content Accessibility guide). ישראל היא בין המדינות המובילות בהנגשת אתרים. תקנות נגישות האינטרנט עברו כאן ב-2013, במסגרת התקנות שהן חלק מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והביאו את ישראל להיות המדינה הראשונה בעולם שמחייבת הנגשה כללית – של אתרי ממשל, גופים ציבוריים, חברות פרטיות ועסקיות, מוסדות אקדמיים ובכלל. זאת, בעוד שבמדינות אחרות חייבו הנגשה רק של אתרי ממשל. התקנות בישראל מחייבות כל אתר אינטרנט ואפליקציה חדשים להיות נגישים, וחייבו את האתרים הקיימים לבצע הנגשה רטרואקטיבית עד סוף 2017. נכון ל-2021, כל האתרים והאפליקציות לשימוש הציבור הרחב אמורים להיות נגישים, למעט אתרים של אנשים פרטיים, עסקים זעירים ועסקים שמוכיחים אי יכולת כלכלית לממן את ההנגשה. אם אתם.ן נתקלים.ות באתר לא מונגש, שלא עומד בהחרגות האלה, אתם.ן יכולים.ות לתבוע משפטית – וגם זה ייחודי לישראל. אלא שבמקרה כזה, עליכם.ן להתריע על בעיית הנגישות בפני בעל.ת האתר ולתת לו.ה זמן של 60 יום לתקן אותה – לפני הגשת התביעה. יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. צילום: ניב קנטור בישראל יש עוד שתי דרישות מעוררות קנאה בעולם, לפחות בקרב הגופים הפועלים לנגישות אתרים: האחת היא חובת פרסום כל הסדרי הנגישות של האתר והשירותים הניתנים על ידי הארגון, על מנת שאדם עם מוגבלות יבין זאת ויקל עליו להיות לקוח של אותו אדם או ארגון. הדרישה השנייה היא, פרסום הפרטים של רכז נגישות של הארגון – טלפון ומייל, כדי לאפשר ללקוח עם המוגבלות לפנות לעזרה ולהציע הצעות לשיפור, אם הוא רוצה. מהן הבעיות העיקריות בדרך לנגישות מלאה – ומהם הפתרונות? עמותת נגישות ישראל פועלת למען הנגשת אתרי האינטרנט בארץ לאנשים עם מוגבלות. כחלק מפעילותה, היא אבחנה את הפערים העיקריים הקיימים בדרך להפוך את ישראל לנגישה אינטרנטית באופן מלא, וניסחה המלצות מה כדאי לעשות לצורך כך: הרמה המקצועית של ההנגשה בפועל לא מספיק טובה – מומלץ להכשיר את המפתחים, המעצבים, העורכים והבודקים, ולבדוק שהאתרים אמנם נגישים ביחד עם אנשים עם מוגבלויות – עיוורים ולקויי ראייה, חרשים ולקויי שמיעה, בעלי מוגבלות בידיים ועוד. מסמכים וברושורים באתרים לא מונגשים – חשוב למפות מה באתר לא נגיש מאז 2017 ולטפל בהנגשה. ניתן לפנות לצורך כך למרכז להנגשת מסמכים של עמותת נגישות ישראל. אוריינות דיגיטלית לנגישות – מומלץ ללמד אנשים עם מוגבלות וקשישים להכיר ולהשתמש בפונקציות המאפשרות הנגשה באתרי האינטרנט. עמותת נגישות ישראל מייצגת בישראל את ארגון אנשי המקצוע להנגשת אתרי אינטרנט – IAAP (ר"ת the International Association of Accessibility Professionals). ארגון זה מאפשר ללמוד ולבצע מבחני הסמכה לאנשי מקצוע בתחום – מבחנים שחשוב שכל מי שעוסק בתחום יעבור. מטרת הארגון היא לעודד מפתחים, עורכים ובודקים ללמוד באופן מקצועי, ולעבור מבחן הסמכה שיקנה להם מעמד פורמלי של מקצוענות ויכולת עבודה בשוק הגלובלי. לסיכום, אתר אינטרנט נגיש זה דבר מאוד משמעותי לשימושיות ולשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה. אני קורא לארגונים להיות שותפים פעילים, על מנת לוודא שהרשת תהיה נגישה לכולם. הכותב הוא יו"ר עמותת נגישות ישראל, בוגר ממר"מ, טייס חייל האוויר שנפצע קשה בתאונת טיסה וכתוצאה מכך משותק מהצוואר ומטה, ומתנייד בכיסא גלגלים.

קבוצת שטראוס מעבירה את מערכת תכנון וניהול התקציב שלה לענן של אורקל (Oracle). הפרויקט החל לפני כחודשיים וצפוי להסתיים ברבעון השלישי השנה. את הפרויקט עורכת נל ארמוניה והיקפו הכספי, שלא נמסר לפרסום, עומד על מיליוני שקלים. המערכת המוטמעת בקבוצת שטראוס היא EPM (ר"ת Enterprise Performance Management), פתרון SaaS של אורקל לצורך תכנון וניהול התקציב של מטה הקבוצה ושל שטראוס ישראל, על כל חטיבותיה. המערכת תשרת מאות משתמשים בחטיבת הכספים של הקבוצה, ברכש, מכירות, מלאי, משאבי אנוש ועוד. מדובר בפרויקט המשך, הנעשה ב-IT של שטראוס לאחר הטמעת אותה מערכת בחטיבת שטראוס קפה. המערכת המוטמעת מחליפה מערכת ישנה של סאפ (SAP), ותביא לשיפור בתהליכי ניהול, תכנון ובקרה תקציבית אחודה בקבוצה. לפרויקט יש ארבעה יעדים עיקריים: קיצור מחזורי התכנון; הפחתה משמעותית של עבודה טכנית, על מנת להתפנות לחשיבה אסטרטגית במקום לעסוק בכריית המידע ובייצור הנתונים; שיפור התוצרים ויכולות הניתוח; ובחינה מהירה ויעילה של תרחישים עסקיים שונים. כך, עם סיום הפרויקט, שטראוס תוכל להפיק תובנות עסקיות באופן אחוד, מהיר ומדויק יותר, בין השאר, לגבי ניהול מלאי המוצרים וניתוח תרחישים עסקיים. המערכת החדשה תאפשר לנהל מידע רב, ולנתח ולענות על מגוון שאלות עסקיות ותפעוליות, כמו גודל שוק המזון והמשקאות בישראל, אילו מוצרים נצרכים יותר ולמה, מה קורה בחנויות דיסקאונט ובמכולות, ועוד. כך, המערכת תטפל במיליוני טרנזקציות יומיות, בעשרות מחסנים ומפעלים, כאשר במקום אחד ניתן יהיה לתכלל את התמונה, לבצע תחזיות, ולהשתמש בה כ"ארגז חול" לבחינת אפשרויות לפעולה ולהבנת המשמעויות הנובעות מכך. "זהו פרויקט מפתח בשינוי פניה של חטיבת הכספים בקבוצה", אמר גור זמיר, סמנכ"ל הכספים של שטראוס ישראל. "המערכת תספק כלים קריטיים לנתח את המגמות ולסמן את המהלכים שאנו מכוונים אליהם, לרבות תהליך הצמיחה המשמעותי שאנו נמצאים בעיצומו". כך, הסביר, "שטראוס תהפוך לחברה מונעת-נתונים (Data driven), ותפיסה זו תלווה אותנו בכל המהלכים העסקיים שלנו, כגון האופן שבו נבדוק וננתח מגמות צרכניות, נבחן קטגוריות, אפשרויות להתרחבות, ועוד". גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS באורקל ישראל. צילום: עזרא לוי לדברי גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת אנטרפרייז באגף SaaS באורקל ישראל, "זהו אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שנראו בתחום התכנון במשק הישראלי. הפלטפורמה המוטמעת תספק לקבוצת שטראוס את הכלים המתאימים בקפיצת המדרגה שהיא עושה בתהליכי התכנון והניהול". נל ארמוניה הינה קבוצה אירופית, המתמחה בפתרונות אנליטיים לשולחנו של מנהל הכספים. לדברי יורי קרני, מנכ"ל נל ארמוניה ישראל, "עם סיום ההטמעה, קבוצת שטראוס תוכל לבסס תובנות עסקיות מהר, באופן מדויק, תוך יצירת יתרון תחרותי. כך היא תהיה חטיבת כספים מובילה מבחינת השימוש בנתונים. נספק את הפתרון העסקי המיטבי לקבוצה".

גוגל (Google) חשפה בכנס המפתחים השנתי שלה כלי מבוסס בינה מלאכותית שמסוגל לזהות 288 מצבים בריאותיים הקשורים למצב העור, השיער והציפורניים – עם מצלמת הסמארטפון. האפליקציה החדשה מתוכננת להשקה מאוחר יותר השנה, ועדיין לא קיבלה אישור שימוש בארצות הברית, לעומת האיחוד האירופי שכבר אישר אותה. הדגמה של האפליקציה. צילום: גוגל בבלוג שפרסמה גוגל היא מסבירה, כי הכלי יפעל באמצעות צילום של שלוש תמונות של העור, הציפורניים או השיער משלוש זוויות שונות, ואחר כך יבקש תשובות לשאלות שונות. בעזרת AI ינותחו התשובות והצילומים, והמשתמש יקבל רשימה של בעיות אפשריות, כשלצד כל אחת מהן מידע שעבר סקירה של רופא עור ותשובות לשאלות נפוצות, נוסף על תמונות דומות. גוגל מדגישה, כי "הכלי אינו מיועד לאבחון או לייעוץ רפואי, שכן מצבים רבים מצריכים בדיקה קלינית של מומחה, או בדיקות אחרות נוספות, כמו ביופסיה. הכוונה היא לספק גישה למידע מהימן שיכול שיסייע לקבל החלטה על הצעד הבא". הכלי החדש, מסבירה גוגל, הוא תוצאה של מחקרים במהלך שלוש שנים, שהעיקרי בהם הראה, כי מערכת ה-AI של החברה מסוגלת להשיג דיוק התואם את דרישות רופאי העור. המודל שפיתחה גוגל לוקח בחשבון גורמים כמו גיל, מין, גזע וסוג העור ועל מיליוני תמונות ומקרים של מצבים מאובחנים – לרוחב דמוגרפיות שונות. לדברי החברה, מדי שנה נערכים בפלטפורמה שלה כ-10 מיליון חיפושים הקשורים לעור, שיער וציפורניים, אבל המשתמשים מתקשרים לתאר את המצב שלהם באמצעות מילות חיפוש בלבד. הכלי מבוסס התמונות נועד לכסות יותר מ-90% של השאלות הנפוצות הקשורות לרפואת עור.

הסטארט-אפ הישראלי אפסטרים סקיוריטי הודיע היום (ה') כי השלים גיוס של 36 מיליון דולר מחברת הביטוח היפנית MSI (ר"ת Mitsui Sumitomo Insurance). חברת הביטוח הישראלית ביטוח ישיר השקיעה אף היא בחברה סך של 2.5 מיליון דולר. אפסטרים הוקמה ב-2017 על ידי יואב לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, ויונתן אפל, סמנכ"ל הטכנולוגיות. היא מעסיקה מעל 70 עובדים במרכז המו"פ שלה בהרצליה פיתוח ויש לה משרדים בדטרויט, בוסטון, לונדון, מינכן וטוקיו. החברה מגייסת בימים אלה עובדים בתחומים מגוונים, כגון פיתוח, מחקר סייבר ומדעי נתונים. פלטפורמת הענן שלה משמשת לאבטחת סייבר ולניתוח נתונים עבור תחבורה חכמה, כלי רכב מקושרים, מכוניות אוטונומיות ומוצרי ביטוח. ההשקעה של MSI פותחת את סבב גיוס C של אפסטרים, שיושלם במהלך החודשים הקרובים. זאת, לאחר שבתחילת השנה היא פתחה בארץ האב טכנולוגי, בשיתוף ביטוח ישיר. עד עתה גייסה אפסטרים הון בהיקף של 43 מיליון דולר בסבבי סיד, A ו-B מחברות כגון רנו, ניסאן, מיצובישי, וולוו, יונדאי וסיילספורס. ההון שגויס בסבב הנוכחי ינותב להאצת הצמיחה של פלטפורמת הענן של החברה. MSI היא חברת הביטוח הגדולה ביפן ואחת מ-10 חברות הביטוח האלמנטרי הגדולות בעולם – על פי רשימת הפורצ'ן 500. היא מספקת שירותי ביטוח ב-49 מדינות. השותפות החדשה עם אפסטרים סקיוריטי תסייע לה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שאותו היא עוברת בימים אלה. "במסגרת התוכנית העסקית שלנו ל-2021 החלטנו לשפר את חוויית הלקוח באמצעות דיגיטציה", מסר מסאשי איפונגי, מנכ"ל MSI. "אפסטרים סקיוריטי תסייע לנו לספק את הביקוש לדור הבא של מוצרים, שירותים ואפליקציות ביטוח". "שיתוף הפעולה בינינו לבין MSI ייצור הזדמנויות חדשות מבוססות נתונים הן ליצרני רכב והן לחברות ביטוח ולקוחותיהן", אמר לוי. "מצדנו, נסייע ל-MSI בעבודה עם הלקוחות שלה ועם יצרני הרכב ביפן".