מגיפת הקורונה אילצה עובדים רבים בארץ ובעולם לעבוד מהבית. כעת, לא מעט מקומות עבודה החזירו את עובדיהם למשרדים, אבל היי-טקיסטים רבים ממשיכים לעבוד מהבית, ומשתפים ברשתות החברתיות את עמדות העבודה הביתיות שלהם. הטרנד הזה התחיל באתרים בחו"ל, והשבוע זה הפך לשרשור ענק בקבוצת הפייסבוק "צרות בהייטק", עם מאות היי-טקיסטים שמשתפים את חוויית העבודה מהבית ואת עמדת עבודה הפרטית שלהם. דניאל רבינוביץ׳, ראש צוות עיצוב במחלקת שיווק יצירתי בלייטריקס, מספרת: ״היתרון בעבודה מהבית הוא שמרוויחים עוד שעות מהיום, העבודה מהבית מאפשרת לחסוך בנסיעות ונותנת עוד זמן בסיום ובהתחלת יום העבודה. אני מנצלת את הזמן הזה מאז שנכנסתי לעבודה מהבית ליוגה בבוקר או למשחק בנינטנדו סוויץ' בסוף היום. אני מרגישה שעבודה מהבית נותנת לי הרגשת נוחות שעוזרת לפרודוקטיביות שלי - אני מרוכזת יותר במה שאני עושה ובניתי לי מרחב נחמד בשולחן העבודה, שגורם לי להרגיש כיף לעבוד בו. עוד יתרון זה הארוחות - בבית אני יכולה לשלוט יותר במה שאני אוכלת - אני אוכלת יותר אוכל ביתי ופחות אוכל ממשלוחים. וכמובן שזה נותן לי עוד זמן נפלא עם המשפחה - בן הזוג שלי גם נמצא כרגע בבית, ואמנם כל אחד מתעסק בדברים שלו, אבל זה תמיד נחמד לראות אחד את השני יותר במהלך היום״. ערן יעקובוביץ, מנהל שיווק חטיבת Enlight בלייטריקס ומייסד שותף של קבוצת ״צרות בהייטק״, משתף: "העבודה מהבית שינתה את שגרת החיים שלי בצורה משמעותית, אני כבר לא צריך לקום בארבע וחצי כדי להקדים את הפקקים (גר בזיכרון יעקב ועובד בירושלים). האביב הגיע בזמן והופך את הגינה למשרד שקשה להתחרות איתו, בנוסף לפרודוקטיביות שעלתה משמעותית וכך גם הזמן להקדיש לתחביבים וסתם לפנאי. לייטריקס הייתה אחת מחברות ההיי-טק הראשונות שעברה למצב של עבודה מהבית, עוד לפני שהנחיות הממשלה הורו על כך, עם פרוץ משבר הקורונה. ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה, כאמור, בהיבטי פרודוקטיביות, ונראה שכרגע, עד שלא יוחלט אחרת, אנחנו בינתיים ממשיכים לעבוד מהבית". ניק מלק, אנליסט עסקי בכיר בסאפ ישראל, מספר: "כשהתחלנו לעבוד מהבית הזמנתי חומרי גלם - ברזל ועץ ובניתי לעצמי fortress of solitude (שימו לב למדף...), כך שהיה מאוד נוח להסתגר בפינה שלי ולהתמקד בעבודה. היתרון הגדול של העבודה מהבית הוא מיקוד הזמן. אפשר לגשת לעבודה ללא הקדמות וללא בזבוז זמן בפקקים. כמובן שיש הפרעות פה ושם, אבל הרבה פעמים הן חיוביות. הבנות שלי, שלא ידעו איפה המטבח נמצא, מפנקות אותי כל היום בטוסטים, בחטיפים ובקפה. ייתכן שאצטרך בקרוב לבנות הרחבה לשולחן העבודה..." ועודד אבסקר, ארכיטקט הצלחת לקוח בפאלו אלטו נטוורקס, משתף: "כבר חודשיים שאנחנו, כמו רוב המשק, עובדים מהבית. יש שיגידו - לעבוד מהבית?! סיוט! ילדים על הראש... אין קפה... ובכלל קשה להתרכז... אבל בעיניי, היתרונות עולים על החסרונות - למדתי להכיר את הילדים והמשפחה מחדש, כל תהליך העבודה התייעל משמעותית - מה גם שלא  צריך לבזבז המון זמן על נסיעות למשרד. והעיקר - עם כמה שהמשרדים שלנו הם מהיפים בארץ - במשרדי החברה אין הרבה ורוד וחדי קרן שמקשטים את הקירות"... רן שליין, מנהל בקבוצת אלגוריתמים באפלייד מטיריאלס, כותב:  באפלייד מבינים שלניהול קבוצת אלגוריתמאים מהבית עם ילדים רועשים ופוקימונים זועמים ברקע יש את האתגרים היחודיים. למזלי, אפלייד מספקת ייעוץ לעיצוב סביבת עבודה ארגונומית, משלוח של בירות ופינוקים לרגעים הקשים, וגם הפסקת צהריים ארוכה, מובנית בלו"ז, להאכלה ומתן יחס אישי לשני הזאטוטים (והפוקימונים הקולניים עוד יותר שלהם). רק מקלדת חסינה ללחיצות מקשים של חתולה עוד לא סיפקו לי... בינתיים."

חוויית המשתמש היא בין הנושאים החמים בעולם ההיי-טק באחרונה, ותחום המוצרים חם כבר שנים רבות, ומן הסתם עוד ימשיך. על כן, מסקרן לראות כמה מרוויחים עובדים ומנהלים בתחום זה. סקר רמות השכר השנתי של UXI Live קובע שהשכר הממוצע של אנשי ה-UX כמעט שלא השתנה לעומת 2019 והוא עומד על 22,196 שקלים לחודש לעומת 22,251 שקלים - ירידה של רבע אחוז בלבד. לעומת זאת, שכרם של אנשי ה-Product רשם עלייה של 7% ל-21,455 שקלים לחודש בהשוואה ל-20,066 שקלים אשתקד. 552 עובדים ומנהלים השתתפו בסקר, שרובם המוחלט (70%) עובדים בחברות מוצר טכנולוגי. כל השאר מתחלקים בין חברות פרויקטים (15%), אנשי היי-טק בחברות שהטכנולוגיה היא לא תחום העיסוק המרכזי שלהן, כמו חברות ביטוח או מלונאות (5%), חברות שמתמחות בעיצוב וחוויית משתמש (כ-4%) וגופים אחרים (7%). יש לציין שהסקר נעשה לפני שמשבר הקורונה פרץ לחיינו. המשבר אמנם השפיע על חברות ההיי-טק, אבל נראה שבהיקף נמוך יותר מאשר על ענפים אחרים במשק, ולכן, בימים אלה של חזרה לשגרה, לא מן הנמנע שרמות השכר יישארו דומות גם בחודשים הקרובים. [caption id="attachment_316111" align="alignnone" width="600"] מקור: UXI Live[/caption] הסקר מצביע על מגמה מטרידה במיוחד: הפער בין השכר של אנשי ונשות חוויית המשתמש זינק ביותר מ-50% - מ-14.7% ב-2019 ל-22.4% השנה. לעומת זאת, בתחום המוצר הפער בין גברים לנשים הצטמצם מעט - ל-13%, בהשוואה ל-17% בשנה שעברה. מדובר בהמשך מגמה, שכן ב-2018, שכרן של העובדות בתחום היה נמוך ב-32% מזה של עמיתיהן הגברים. [caption id="attachment_316112" align="alignnone" width="600"] מקור: UXI Live[/caption] פערים נוספים שממשיכים להתקיים מתבססים על מיקום גיאוגרפי ו-ותק בעבודה. השכר בהיי-טק בפריפריה נמוך יותר מאשר של אלה שעובדים בגוש דן או בשרון בכל קבוצות הגיל, אלא שמעל גיל 45 הפער הזה מזנק, עד כדי 7,500 שקלים.

עם התמתנות מגפת הקורונה וביטול מגבלות התנועה, מאורת הנמר חוזרת להיות מקום שאליו מגיעים אורחים שונים, מגוונים ומעניינים מעולם ההיי-טק וה-IT, ובכלל. ראשונת האורחים לאחר הסגר שנכפה על כולנו הייתה יהלי אדמתי, שעוסקת בחקר העתידים, תהליכי חדשנות והיערכות ארגונים לעתיד. היא מגדירה את עצמה "הומניסטית וטכנו אופטימיסטית, שכל הזמן לומדת". במפגש שוחחנו על המשמעות של השיבוש, המפגש החזיתי שלו עם המציאות שלנו, הטלטלה שהמערכות שלנו סופגות, ועל הנחות היסוד שלנו, שנדמה היה שהן עמידות ויציבות, אשר נופצו בתוך מספר שבועות - בגלל הקורונה, כמובן. "אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת של בין לבין, כאשר העולם הישן מתחיל להיעלם לנגד עינינו ואילו העולם החדש טרם נוצר", אמרה אדמתי. "זה הזמן הקשה ביותר ואולם, האמיצים ומרחיקי הראות יצאו ממנו לא רק חזקים, אלא גם עם יכולות יוצאות דופן ועם הצלחות מעל ומעבר". אדמתי הקימה חברה בגיל 28, שהתמחתה בייעוץ ובמחקר. "בימים ההם, לא קראו לזה סטארט-אפ ולא ביקשנו כסף מאיש", אמרה. "ביצענו עבודה קשה ומסורה במשך 14 שנים של עשייה מבורכת, עם צוות של 200 עובדים. לאחר מכן נסעתי על מנת לסייע בניהול פעילות של חברה גלובלית באפריקה, במערכת שכללה 30 משרדים ו-3,000 עובדים. עם החזרה לארץ בניתי ארגון שפעל ב-'צל' ושההמלצות לגביו עברו מפה לאוזן. הארגון סייע ללקוחות לבצע שינוי מקיף ומעמיק". "לפני כ-11 שנים נחשפתי לעולם הטכנולוגיה והתאהבתי", סיפרה. "שיניתי את סגנון החיים שלי ואני לומדת בכל יום - בימי חול אני מקדישה לכך בין שעתיים לארבע ובסופי שבוע, לפחות בין 10 ל-15 שעות". היא אמרה כי "לפני כשלוש שנים הגעתי למפגש עם מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שבעקבותיה הייתה לי הזכות לעבוד אתו ולאחר מכן להקים יחידה עסקית שעוסקת בחדשנות. מטריקס היא ארגון מקצועי, מוכוון מטרה, מוביל בתחומו, שהתקופה שלי בו העשירה והרחיבה את היכולות שלי". ומה עכשיו? אדמתי רוצה בשלב הזה של חייה "להמשיך ולסייע לארגונים להיערך לעתיד. אלה הם, ביחד, התפקיד, השאיפה והרצון שלי". "העשור הקרוב עתיד להיות מאופיין בכמות שינויים רחבה בהיקפה. ההערכות הן שהיקף השינויים ב-10 השנים שלפנינו יהיה דומה למה שחווינו ב-100 השנים האחרונות. הקורונה היא רק קריאת כיוון לכל מנהיג ומנהל שרוצה להבין כיצד עתיד להיראות העתיד הקרוב - משבש, מאתגר, משנה פרדגימות , פותח הזדמנויות חדשות ומאיץ תהליכים", אמרה. לסיום ציינה אדמתי כי "השילוב של חקר עתידים, הבנת הטכנולוגיות המאפשרות, תהליכי חדשנות והבנה מעמיקה של אסטרטגיות מאפשר ניתוח והצגת העתידים האפשריים של התחומים המרכזיים באופן מעמיק ומעניין".

ICANN, הגוף הבינלאומי האחראי על הקצאת שמות וכתובות באינטרנט, אישר אתמול (ג') את בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להכיר ב-".ישראל" כסיומת המדינתית העליונה בשפה העברית באינטרנט. לאחר השלמת ההליך המינהלי-טכנולוגי של האיגוד מול IANA - גוף הביצוע של ICANN - יוכלו בעוד כמה חודשים משתמשי האינטרנט להקיש כתובות של שירותי ואתרי אינטרנט בעברית מלאה, מימין לשמאל, עם הסיומת ".ישראל". את הבקשה הגיש איגוד האינטרנט בתמיכת משרד התקשורת וגופים מהחברה האזרחית, בהם איגוד לשכות המסחר, הלשכה לטכנולוגיות מידע, מועצת העיתונות ומרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי. על פי דרישת ICANN, האקדמיה ללשון עברית אישרה שהבקשה תואמת את כללי השפה העברית. "הקצאת הסיומת '.ישראל' בעברית ברמה העליונה של האינטרנט, ואפשרות רישום שמות מתחם תחת הסיומת הזאת יפתחו לקהילת המשתמשים באינטרנט בישראל מימד פעולה חדש ויכולת הנגשה בשפה שאותה העם דובר", אמר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. "האיגוד מנהל את מרחב שמות המתחם il. זה יותר מ-25 שנים, ללא שיקולים מסחריים או אחרים, למען הציבור הישראלי ומתוך מחויבות לקיומו של אינטרנט ישראלי יציב, חופשי ובטוח - וכך יהיה גם בעתיד עם מרחב '.ישראל'", אמר הכהן. הוא הוסיף ואמר, שעם סיום ההכנות המינהליות והטכנולוגיות המחויבות לצורך מימוש ההחלטה יפתח האיגוד את אפשרות הרישום של שמות מתחם בעברית מלאה. "אני מברך את איגוד האינטרנט הישראלי על הובלת המהלך של אישור הסיומת '.ישראל' ברמה העליונה של האינטרנט מול ICANN, וההישג המרשים בסיום המוצלח של ההקצאה", אמר נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת. לדברי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, "הוספת הסיומת המדינתית '.ישראל' מעשירה את אפשרויות השימוש של הגולשים ושל בעלי האתרים במרחב הסייבר הישראלי ומחזקת את רמת ההגנה שלו. אני מברך את איגוד האינטרנט הישראלי על השלמתו המוצלחת של המהלך מול ICANN. זהו צעד נוסף בתהליך המשמעותי שמוביל האיגוד לחיזוק מתמיד של רמת ההגנה של מרחב האינטרנט, תוך הקפדה על סטנדרטים של אחריות ציבורית". שם מתחם, או בשמו המוכר יותר דומיין (Domain Name), הוא הכתובת הטקסטואלית של אתרים ושירותי אינטרנט שאותם מקליד המשתמש, והוא מקושר לכתובת IP של האתר המבוקש דרך ה-DNS (ר"ת של Domain Name System). מערכת זו פועלת היסטורית באותיות לטיניות, אולם בעשור האחרון מאפשר ICANN שימוש באותיות שאינן לטיניות, כגון סינית, קירילית וערבית - וכעת גם עברית. נכון להיום, במרשם שמות המתחם הישראלי (מרחב il.) רשומים כ-250 אלף שמות מתחם (דומיינים) תחת הסיומות co.il, gov.il, org.il, ac.il. המרשם מנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי - גוף טכנולוגי של החברה האזרחית, הפועל ללא מטרת רווח, מתוך שוויון הזדמנויות מלא לרושמי שמות המתחם וללא העדפה משיקולים מסחריים. האיגוד מוגדר כ"מערכת ממוחשבת חיונית" על פי חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. ICANN הוא ארגון בינלאומי שמטרתו להבטיח אינטרנט גלובלי יציב, מאובטח ומאוחד. כדי להגיע לאדם אחר באינטרנט, יש להקליד למחשב או למכשיר אחר כתובת - שם או מספר. כתובת זו חייבת להיות ייחודית כדי שמחשבים יידעו היכן למצוא זה את זה. ICANN מסייע בתיאום ותמיכה במזהים ייחודיים אלה ברחבי העולם. הארגון הוקם בשנת 1998 כתאגיד לתועלת הציבור וסביבו פועלת קהילה של משתתפים מכל רחבי העולם.

אתמול (יום ג'), שבו לעבוד במשרדים מאות העובדים של פרטנר שיצאו לחל"ת. במשרדי המטה בראש העין הוכנה לעובדים קבלת פנים, והוענקה להם ערכת StaySafe, שכוללת פריטים כמו מסכת בד, אלכוג'ל, מגבונים לחיטוי, שוקולד ועוד. העובדים הגיעו לקבלת הפנים בקבוצות קטנות, על מנת למנוע התקהלות. עובדי פרטנר שחזרו מחל"ת לחנויות ולמוקדי פרטנר ברחבי הארץ קיבלו גם הם את הערכה במקום עבודתם. בנוסף, כלל העובדים שהיו בחל"ת התבשרו שיקבלו מענק מיוחד מהחברה. גם ציפי מברכת ושמחה בלב בשביל העובדים.

"עולם המידע החדש לא צלח את מבחן הקורונה. התחושה הכללית בהקשר למשבר הקורונה היא שהמידע לא עזר לנו. אם חשבנו שאנחנו אחרי עידן המידע והוא שימושי ויכול לעזור, הרי שבמשבר התגלה שמדובר באחת הדרמות הגדולות ביותר שהיו כאן. ראינו איך אנשים מהיישוב מדברים על חיזוי מבוסס ניתוח (Predictive Analytics) מבלי להכיר את המושג. ראינו תסריטי אימה מבוססי מתמטיקה וניסיונות לספר את המשבר באמצעות נתונים, ללא הצלחה", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי לתחום ניתוח נתונים לעומק. רסקין דיבר באירוע Data Science, BI, Big Data Analytics 2020, שהתקיים לפני ימים אחדים, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא הציג בפני משתתפי הכנס הווירטואלי ארבעה לקחים ממשבר הקורונה בהקשר למידע ואמר כי "כל אחד יכול לראות איפה זה רלוונטי לארגונו". "מה שנחשף חזק במשבר הקורונה הוא תחושת בלבול חריפה", אמר. "המידע, שהיה אמור לעזור, החריף את תחושת אי היציבות, לא היה ברור מי שולט במצב. המצב הכללי של הדיגיטל לא הוכיח ממש את עצמו".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "הכשל הראשון", ציין רסקין, "היה במעבר מהעולם האנלוגי לזה הדיגיטלי. המאבק בקורונה הוא אותו מאבק, אך נשאלת השאלה איך מעבירים את שדה הקרב מהעולם האנלוגי, הביולוגי, הפיזי - לזה הווירטואלי. למשל, כמה מסיכות או מכונות הנשמה יש בנמצא. בלי צעד ראשוני זה, לא ניתן להתחיל את התהליך של המידע והטיפול בו. באופן חד משמעי, וישראל לא חריגה - המצב הוא של כישלון מוחלט. העולם האנלוגי לא שוקף בשום צורה סבירה בעולם הדיגיטלי. הייתה תחילת קריסה של הניסיון להציג תמונת עולם דיגיטלית". "התחום השני שבו היה כשל הוא זה של האינטרסים והפוליטיקה", הוסיף. "ראינו עד כמה כל מיני מדינות עשו שימושים שגויים או שקרים במידע. אינטרסים קטנים או גדולים הביאו למניעת שקיפות מידע. כך, ניתן היה לראות בארצות הברית את המאבק של המדינות בממשל הפדרלי, ברוסיה, בשיטתיות כנראה, סווגו חולי קורונה כחולי מחלות ריאות - מה שיצר בלבול גדול, וסין עשתה מניפולציות על התהליכים ועל המידע, ויש שמועות שהיא ממשיכה בכך. אינטרסים פוליטיים נכנסו לתוך התהליך, שאמור להיות ניטרלי, של הגעה לאמת אחת". הכשל שהיה בלב כל הנזקים רסקין הוסיף כי "הכשל השלישי נעוץ ביכולת המאוד מוגבלת שלנו להבין מידע שזז מאוד מהר. דבר זה היה בלב כל הנזקים. היכולת הבסיסית שלנו להיות מסוגלים לקחת ולהבין אקספוננט שצומח באופן מזנק לשמים - לא קיימת. אנחנו לא מסוגלים לתפוס משהו בטור חשבוני שהופך לאקספוננציאלי, למשל ברז מים שקצב הטפטוף שלו מוכפל ושהוא עלול להטביע בן אדם בתוך פחות מדקה. זה קרה בתחילת המשבר וכעת גם עם סיומו: איש לא האמין עד כמה הירידה בהיקף המגפה הייתה מעריכית. הבעיה הייתה נפוצה לא רק בקרב הקברניטים". "הכשל האחרון", אמר, "הוא כמויות המידע. טדרוס גבריסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, אמר ש-'אנחנו לא נלחמים רק באפידמיה (מגפה רפואית), אנחנו נלחמים גם באינפודמיה (מגפת מידע). ראינו מה קורה כששחררו את הסכרים, והמון מידע מסוגים וזוויות שונים 'נפל' עלינו. כמות המידע הייתה בלתי ניתנת לעיכול, הן עבור מקבלי ההחלטות והן עבור האדם מן היישוב". לסיכום ציין רסקין כי "אנחנו עדיין בתחילת מהפכת המידע, בראשית הדרך. דרך זו צריכה ויכולה להביא לעתיד טוב יותר למידע ולטיפול בו, על ידי עיצוב מחדש של תהליכים עסקיים, והגעה למצב שבו המידע הוא בשורש העניין ולא איזה טפל שנלווה לתהליכים אלה. באופן אבסורדי, אנחנו, אנשי המידע, 'הרווחנו' ממשבר הקורונה. הוא הניב לקחים שיכולים להיות זהב, אם רק נדע להשתמש בהם".

"הטכנולוגיה של ימינו יודעת לאפיין ולנתח את חוויית המשתמש, את ההתנהגות הצרכנית שלו, באתרים ובאפליקציות, ומאפשרת בצורה ויזואלית להבין כל מה שקורה באתר - מתזוזות עכבר, לחיצות, דפוסים חוזרים ועד לחוויה השלמה שהמשתמש עבר במהלך הגלישה בו. הניתוח וההבנה האלה עוזרים לחברות להגביר לא רק את מספר ההמרות - השלמות הרכישה, אלא גם את היכולת לרדת לרזולוציות ספציפיות ולהבין איך להשאיר את הלקוחות יותר זמן באתר", כך אמר דורון הופמן, ארכיטקט ראשי בקונטנטסקוור. הופמן דיבר במסגרת וובינר אותו ערכה אירוספייק ישראל ללקוחותיה לפני ימים אחדים, בהנחיית אושרת בן אבי זבלודוביץ', מנהלת הלקוחות של החברה. קונטנטסקוור מציעה טכנולוגיה בתחום, שמנתחת כ-10 טריליון אינטראקציות באתרי אי-קומרס, בהיקף מכירות של 1.4 מיליארד דולר ביום. על מנת לעזור למקבלי ההחלטות לנווט בשווקים המשתנים בעקבות משבר הקורונה, היא יצרה את מרכז Covid-19 eCommerce Impact Hub, המספק באופן רציף מעקב וניתוח של שינויים בהתנהגות הצרכן הדיגיטלי בגלל הנגיף והשפעותיו, בחתך של תעשיות משתנות ומיקומים גיאוגרפיים בעולם. מדובר בחברה צרפתית שמונה כ-600 עובדים, מהם 170 אנשי פיתוח ברמת גן ובפריז. היא הוקמה ב-2012, ובנוסף לרמת גן ופריז, יש לה משרדים בניו-יורק, סן פרנסיסקו, לונדון ומינכן, ובאחרונה היא פתחה משרד במזרח הרחוק. אתמול (ג') הודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס של 190 מיליון דולר. שווי השוק שלה חצה השנה את רף מיליארד הדולרים. באוגוסט האחרון רכשה קונטנטסקוור את הסטארט-אפ הישראלי קליקטייל, שפיתח טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט. "אנחנו החברה הגדולה והמובילה בעולם בתחום, עם 600 לקוחות אנטרפרייז גדולים, ביניהם בסט ביי, דל, מותג האיפור ספורה, וולמארט, קרוקס, אוויס, פולקסווגן, טויוטה וטי-מובייל", אמר. "אנחנו מנתחים בכל יום טריליוני אינטראקציות - תזוזות של עכבר, קליקים וכדומה. בסיס הנתונים העצום שלנו הוא מכרה זהב של נתונים דיגיטליים, שמאפשר לספק המלצות ללקוחות הארגוניים על מגמות בתעשייה, על התנהגות הלקוחות שלהם ועוד". "חנויות רואות מתי הן מאבדות לקוחות, אבל הן לא יודעות למה", הסביר הופמן. "אנחנו רוצים להבין את 'שפת הגוף' אונליין של הלקוח. הפתרון שלנו מנתח את חוויית הלקוח, מה הוא אהב, ומה לא, איפה הוא שהה זמן רב יותר ומה הוא מנסה לעשות. לבסוף, על ידי ויזואליזציה וניתוח הנתונים, הוא ממליץ לעסק מה לשפר באתר או בחוויית המשתמש, כדי לשפר את יחס ההמרה". הופמן אמר כי "בסיס הנתונים של אירוספייק מאפשר לראות הקלטה של מה קרה באתר, מה עשה גולש בדף מסוים. הפתרון משמש צינור לאיסוף אותן פיסות מידע, עם שיא של 300 אלף קריאות לשנייה. האשכול שלו יציב ואנחנו יכולים לשנות אותו בחגים, למשל, לטובת תעבורה גדולה יותר, עם סקלאביליות לינארית ועם ניתוחים אונליין". [caption id="attachment_316096" align="alignnone" width="600"] זהר אלקיים, ארכיטקט פתרונות באירוספייק ישראל. צילום: יח"צ[/caption] "חשוב שלא לאבד מידע ושיהיה בסיס נתונים יציב" זהר אלקיים, ארכיטקט פתרונות באירוספייק ישראל, אמר באירוע כי "חשוב שיהיה בסיס נתונים יציב. הדטה בייס שאנחנו מציעים מספק אמינות ויציבות של חמש תשיעיות, משמע - עובד 99.999% מהזמן. מאחר שארגונים מריצים מיליוני תעבורות של עסקאות קריטיות בשנייה, חשוב שלא לאבד מידע". "בסיס הנתונים מבוסס על ארכיטקטורה היברידית, בה משולבים זיכרון ה-RAM והאחסון, שעובדים יחד ומספקים יעילות רבה יותר של טרנזקציות על כל מכונה", הסביר. "השימוש בבסיס הנתונים שלנו מביא להפחתת מספר השרתים בדטה סנטר בשיעור של פי שישה עד פי 10. הטכנולוגיה שפיתחנו מעניקה יכולת לקצב גבוה במיוחד של קריאה או כתיבת נתונים, בקצבים של מאות אלפים ואפילו מיליונים של IOPS בשנייה, וזאת תוך שימוש בכמות שרתים קטנה במיוחד, המאפשרת חיסכון מהותי ומפחיתה את עלויות ה-IT".

אף שמספר הנדבקים והחולים בקורונה הולך ויורד, והעקומה השתטחה די מזמן, משרד ראש הממשלה מקדם את חוק מעקבי השב"כ - או, כפי שהפעילות מכונה על ידי השירות, "איכונים לטובת איתור מגעים עם אחרים למניעת הדבקה מהנגיף וקטיעת שרשראות הדבקה". הלילה (ד') פרסם משרדו של בנימין נתניהו את תזכיר החוק, שמסמיך את השב"כ לעקוב אחרי אזרחים ישראלים חולי קורונה, ובו מפורט מהם התנאים שבהם יתאפשר המעקב. מומחים שונים מביעים דאגה מהמלך ומזהירים כי הוא יביא לפגיעה אנושה בפרטיות ובדמוקרטיה. על פי תזכיר החוק, יותר המשך השימוש באיכונים, ועל מנת לבטלו תידרש החלטת ממשלה בנושא. המניע לקידום החוק הוא ביקורת של בג"ץ בסוף אפריל, אז הוא קבע כי המשך המעקב של השב"כ באמצעות איכונים סלולריים, כחלק מהמאבק בקורונה, צריך להיות מעוגן בחקיקה - ולא מופעל על בסיס התקנות לשעת חירום. בלא הליך חקיקה, קבע בית המשפט, המדינה לא תוכל להמשיך לעקוב אחרי תנועת האזרחים, והורה להפסיק את המעקב. בתזכיר החוק הוא מוגדר כהוראת שעה, בעלת תוקף לשלושה חודשים, עם אופציה להארכה פעם אחת לשלושה חודשים נוספים. עוד נכתב בתזכיר כי הממשלה תמנה צוות שרים, שלצד נתניהו ימנה את שר הבריאות, יולי אדלשטיין, ושר המשפטים, אבי ניסנקורן, עם אפשרות להוספת שרים. מטרת הוועדה תהיה לבחון את הצורך באיכונים הסלולריים שעורך השב"כ. אם צוות השרים ימליץ, הממשלה תוכל להכריז שהיא שוכנעה שמצב החירום הבריאותי מצדיק את המשך המעקב ותאשר אותו. על פי התזכיר, המשמעות של העברת החוק היא כמו הכרזה על מצב חירום שמצדיק את המשך פעילות השב"כ. כמו כן, על פי התזכיר, משרד הבריאות יוכל לשמור את הנתונים שנאספו למשך 60 ימים, לצורך תחקיר פנימי, תוך הבטחת סודיות וחיסיון נתוני הזיהוי של החולים או של מי שבאו במגע קרוב עמם. עו"ד שלומית פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ציינה כי הצורך להמשיך ולהסתייע בשב"כ "התבסס במידה רבה על חוות הדעת האפידמיולוגית של פרופ' סיגל סדצקי, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. זו קבעה שהסיוע שנתן השירות בביצוע חקירות אפידמיולוגיות, באמצעות איתור אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים, הכרחי גם בעת הנוכחית, על מנת להמשיך ולצמצם, ככל הניתן, את התפשטות המחלה". מדרון חלקלק שיביא לסוף הדמוקרטיה? משקיפים פוליטיים הביעו תרעומת על תזכיר החוק וטענו כי המשמעות שלו היא התרופפות הפיקוח על המאבק שמבצעת ועדת המשנה לשירותים החשאיים של הכנסת. זאת, מאחר שאף שההכרזה על מצב חירום תונח על שולחן הוועדה, אין צורך באישור שלה. גם מומחים רבים בתחומים רלוונטיים בנושא מודאגים מההשלכות של החוק, בהנחה שיעבור. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "תזכיר החוק מלמד בעיקר את עומק ההתאהבות של הממשלה בכלי של השב"כ ואת חוסר היכולת להיגמל ממנו. גם אם בימים הראשונים של המגפה היה בלבול ופנו לכל שירותי הביטחון לקבלת עזרה, עכשיו אנחנו בשלב שבו כבר פותחים מסעדות וחופי ים. ומכל המגבלות, מי נשאר? המעקב". לדבריה, "עכשיו אנחנו יודעים שני דברים: ראשית, שבשום דמוקרטיה בעולם, אלה שהצליחו יותר ואלה שהצליחו פחות להתמודד עם הקורונה, לא פנו לשירותים חשאיים כדי לבצע מעקב בכפייה אחרי האוכלוסייה. אז, או שאנחנו לא מבינים כאן משהו שכל השאר מבינים, או שאנחנו במדרון החלקלק לקראת הוצאת עצמנו מקבוצת הדמוקרטיות. שנית, שהמדינה החליטה לגרור רגליים, ופתאום יש זמן. לקח שלושה שבועות לנסח תזכיר חוק שאין בו שום חידוש. ייקח עוד שפע של זמן לקיים דיונים נינוחים בכנסת. ואם לא די בכך, המכרז שפורסם אתמול (ג') לשיפורים באפליקציית המגן של משרד הבריאות הוא לעוד שלושה שבועות. בינתיים, עוקבים ושומרים את כל המידע עלינו כל הזמן. הגיעה העת להיפרד מכלי המעקב החודרני הזה".